סירוב של נהג לבצע בדיקת דם, מה המשמעות?

בש"פ 7306/00 זוטציב נ' מ"י

ביום 19.12.02 נהג הנאשם את רכבו מסוג G.M.C ואן כשהוא שרוי תחת השפעת אלכוהול ברחוב יצחק ניסים במבשרת ציון, סטה ימינה מנתיב נסיעתו ופגע במכונית החונה בצידי הדרך. מעוצמת הפגיעה נדחפה המכונית הנפגעת קדימה ופגעה במכונית נוספת. כל כלי הרכב המעורבים ניזוקו. כן מואשם הנאשם כי סרב להיבדק בבדיקה לגילוי אלכוהול בדמו על פי דרישת שוטר.

האם יש משמעות לסירובו של המערער לתת דוגמת דם לבדיקת מעבדה?

1. ככלל, ניתן להוכיח השפעת משקאות משכרים שלא באמצעות בדיקה מדעית אלא באמצעות מערכת ראיות הכפופה לאמות המידה של המשפט הפלילי. העדר ראיות מדעיות, יש לבדוק אם הראיות המצויות בפני בית המשפט מקימות תשתית עובדתית לפיה ניתן לקבוע ממצא ברמה הנדרשת בדין הפלילי ולפיה נהג הנאשם רכבו כאשר הוא נתון תחת השפעת משקה משכר.

2. עצם סירובו של הנאשם מלמד על רצונו להתחמק מהבדיקה שהייתה מגלה אחוז אלכוהול בדם או שהנאשם היה תחת השפעה כה גבוהה עד שנבצר הימנו לכלכל צעדיו בתבונה.

3. במקרה דנן, לשוטרים במקום היה חשד כבד ומוצדק לפיו הנאשם נוהג רכב בגילופין ומשכך מתחייב ומתבקש מן הסיטואציה כי ידרשו מן הנאשם לערוך בדיקה לגילוי אחוז אלכוהול בדמו. זהו הנוהל, ואם היה ספק בבקיאותם של שוטרי הסיור בנוהל, הרי משהגיע הבוחן לשטח אין אפשרות אחרת.

מעדותיהם של השוטרים עולה כי במעמד האירוע נדרש הנאשם לעבור בדיקה לגלוי אלכוהול בדם אולם הוא סירב.

לסיכום,

סירובו של המערער לבדיקת דם, מהוה ראיה לחובתו.