האם יש להעביר את תמורת הדירה לנאמן?

ע"א 367/70 מרדכי הוכברג, עורך דין נ' שפרה שלגי

המערער הוא הנאמן בפשיטת-רגל של אחד מתתיהו שלגי, והמשיבים הם אשתו ושני ילדיו של פושט-הרגל. פושט-הרגל העביר למשיבים דירה שהיתה רשומה על שמו בספרי האחוזה, ונרשם שם שההעברה נעשתה ללא תמורה.

בינתיים מכרו המשיבים את הדירה לקונים אחרים בתום-לב ובתמורה. בתובענה הנוכחית תובע המערער מן המשיבים סך 33,000 ל"י שהוא סכום מחיר הדירה שנשאר בידיהם לאחר סילוקו של חוב משכנתה שהיה רובץ על הדירה. השופט המלומד בבית-המשפט המחוזי בחיפה דחה את התביעה, ומכאן הערעור.

האם יש להעביר את תמורת הדירה לנאמן?

1. ראשית, לא נאמר בהסכם שההתחייבויות הכלולות בו תלויות בביצוע הגירושין, ואם לא יינתן גט לא יתפסו החיובים האחרים על-פי ההסכם; נאמר שם רק שברצון הצדדים להיפרד בגט, אבל - כאור - אפילו לא ראו להתחייב מפורשות למתן הגט ולקבלתו.

שנית, איש מבעלי ההסכם או ממנסחיו לא טען ולא העיד שכוונתם היתה כי ההתחייבויות השונות האמורות בהסכם יהיו תלויות לענין תקפן המחייב במתן גט תחילה - ואם כי הבעל והאשה נחקרו ארוכות על-ידי המערער לפחות בשתי הזדמנויות שונות, והאשה אף נחקרה בדבר הסיבות שהניעוה שלא לדרוש את הגט מבעלה, לא נשאלו אף שאלה אחת בדבר השפעת-גומלין אפשרית שבין אי-מתן הגט ובין תקפן של ההתחייבויות השונות שביניהם;

שלישית, על-אף אי-מתן הגט, נפרדו בני-הזוג זה מזה, ופסקו חיי הנישואין שביניהם, ועל-ידי ויתורה על שארה, כסותה ועונתה נתנה האשה תמורה מלאה ובת-ערך בעבור כל התחייבויותיו של בעלה כלפיה.

ורביעית, על-אף אי-מתן הגט, ראו שני בני-הזוג, הם שני בעלי ההסכם, את ההסכם ביניהם כמחייב ובעל תוקף גמור, וקיימו את התחייבויותיהם ההדדיות על-פיו, הן לענין הילדים ומזונותיהם והן לענינים שבינו לבינה.

2. התובענה הנוכחית מבוססת על הוראת סעיף 42 (1) לפקודת פשיטת-הרגל, אשר לפיה כל "הענקת נכסים" בטלה כלפי הנאמן בפשיטת-רגל, אם נעשתה על-ידי פושט-הרגל תוך שנתיים לפני תחילת פשיטת-הרגל, ואם לא נעשתה באחת הנסיבות היוצאות מן הכלל האמורות שם. "הנכסים" שבהענקתם מדובר שם, "נכסיו של ושט-הרגל" הם, כמשמעות דיבור זה בסעיף 37 לפקודה - שהרי סעיף 42 אינו בא אלא במטרה להוסיף על "נכסיו של פושט- הרגל" העומדים לחלוקה בין נושיו, ולא להוסיף לנאמן בפשיטת-הרגל "נכסים" שאינם ראויים לפי הפקודה לחלוקה בין הנושים. סעיף 37 (1) לפקודה מוציא מכלל "נכסיו של פושט-הרגל" את הנכסים שפושט-הרגל "החזיקם בתורת נאמן בשביל אדם אחר".

3. אין הנאמן בפשיטת-רגל נוטל יותר מאשר היה בידיו של פושט-הרגל: נכסיו של פושט-הרגל עומדים לחלוקה בין נושיו, ולא נכסים שפושט-הרגל החזיק בהם או ניהל אותם כנאמן עבור בעליהם.

לסיכום,

אין להעביר לנאמן תמורת דירה שנמסרה לאשת החייב כחצי שנה לפני שהוכרז כפושט רגל.