בקשת ערעור לנהג בעל עבר תעבורתי

רע"פ 5402/08 אבי סופיר נ' מ"י

המבקש נתפס בשני מועדים שונים כשהוא נוהג בזמן פסילה, בהיעדר רישיון בר תוקף (מחמת קיומה של פסילה ואף מחמת העובדה כי תוקף הרישיון פג זה מכבר) ובהעדר פוליסת ביטוח ברת תוקף. בית המשפט לתעבורה גזר על המבקש קנס בסך 1000 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתם ועונש מאסר בן 14 חודשים, מתוכם 6 חודשים בפועל והיתרה על תנאי שלא יעבור עבירת נהיגה בזמן פסילה וזאת למשך 3 שנים.

ערעורו לביהמ"ש המחוזי נדחה. מכאן בקשת הערעור.

האם יש להקל בעונשו של נאשם בנתפס פעמיים נוהג בזמן פסילה?

1. עניינו של המבקש נשקל על ידי הערכאות הקודמות, כאשר עיון בפסקי הדין של הערכאות הקודמות מעלה כי לנגד עיניהן עמדו כלל השיקולים הרלוונטיים, לקולא ולחומרה.

2. המדובר במבקש בעל עבר פלילי כבד בדמות עבירות רכוש (פריצה לרכב, פריצה לבניין, גניבה) ובעבירות אלימות (איומים והפרת הוראה חוקית) בגינן נשפט בעבר לשתי תקופות מאסר בדמות 5 חודשי מאסר לריצוי בעבירות שירות בשנת 1996 ו – 3 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות בשנת 1999.

אף על פי כן, לא היה בעונשים אלו כדי להרתיעו מביצוע העבירות נשוא בקשה זו. לחובת המבקש אף עבר תעבורתי מכביד בדמות 96 הרשעות בעבירות תעבורה.

3. כבר נפסק בעבר בדבר חומרתה היתרה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה והצורך בענישה מחמירה בגינה, לאור העובדה כי טמון בה סיכון בטיחותי לציבור הנהגים והולכי הרגל ואף משקפת היא יחס של ביזוי החוק וצווי בית המשפט.

לסיכום,

המבקש בעל עבר פלילי רב ועבר תעבורתי מכביד ואינו מעלה בבקשתו שאלה משפטית חדשה. אי לכך, אין מקום להתיר את בקשת הערעור.