בר"ע 4188/02 עו"ד יורם וינוגרד נ' שלמה פיליפוביץ
עובדות המקרה:
בקשת רשות ערעור על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל, מיום 26.5.02, לבטל צו עיכוב יציאה מן הארץ ולאפשר את יציאתו של המשיב מהארץ בכפוף להמצאת שני ערבים לחזרת המשיב מחו"ל. צו עיכוב היציאה מן הארץ ניתן במקורו נגד המשיב לבקשת המבקש, וזאת כיוון שהמשיב לא שילם למבקש חוב בתיק ההוצל"פ.
האם יש לבטל צו עיכוב יציאה מהארץ באופן שיסייע לזוכה לגבות את חובו?
1. צו עיכוב היציאה מן הארץ לא נועד להוות אמצעי לחץ על החייב לבצע את פסק הדין, אלא הוא כלי בידי ההוצל"פ כדי למנוע את סיכול פרעון החוב
2. אכן צו עיכוב יציאה מן הארץ נועד למקרה בו יסוכל הביצוע של זכות מהותית הקיימת לזוכה. אולם במקרה דנן לא הוכח כלל כי קיים ולו חשש סביר, כי כתוצאה מיציאתו של המשיב (החייב) מהארץ תסוכל יכולתו לפרוע את החוב למבקש (הזוכה).
3. במקרה לפנינו מדובר באדם העוסק בשיווק חפצי אמנות, והוא מרבה לטוס לחו"ל, כאשר בכל פעם הוא שב לישראל. אין כל אינדיקציה לכך שהמשיב לא ישוב ארצה או לכך שנסיעתו דווקא תסכל את ביצוע פסק הדין. נהפוך הוא, נסיעותיו לחו"ל הם מקור הכנסותיו, ועל כן יש לעודד נסיעות אלה.
כנגד החשש כי המשיב לא ישוב ארצה, חתמו הערבים על ערבויות, והם ישלמו את החוב אם ימעל המשיב באמון שניתן לו על ידי ראש ההוצל"פ ועל ידי בית משפט זה ויישאר בחו"ל.
לפיכך, מנקודת מבטו של המבקש, נסיעת המשיב לחו"ל רק משפרת את מצבו: אם ישוב מנסיעתו עם רווח כלכלי, ישמש סכום זה לפרעון התשלומים החודשיים, על חשבון החוב; אם יישאר בחו"ל - יוכל המבקש להיפרע מן הערבים, ובכך יהיה מצבו טוב יותר מאשר עתה.
לסיכום,
במקרה בו ביטול צו עיכוב היציאה מהארץ אינו מעלה חשש כי תסוכל יכולתו של החייב לפרוע את החוב, יש לאפשר את הביטול.
