אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - עמית כהן, משפטן


במאמר זה נבקש להתייחס בקליפת אגוז למעורבות ההולכת וגדלה של אנשי עסקים ישראלים בשוק ההונג-קונגי, וכן ליתרונות הקיימים לחברות ישראליות בעלות קשרים בשוק של הונג-קונג ובשוק הסיני.

 

מחד, הונג-קונג הינה חלק מהרפובליקה העממית של סין ומאידך, הינה נהנית מאוטונומיה כלכלית ומשפטית הבאה לידי ביטוי בקיומה של מערכת משפט עצמאית, קיום מטבע מקומי ומערכת מכס נפרדת.

 

ניתן לסווג את ההזדמנויות העסקיות בהונג-קונג לשתיים עיקריות: האחת מתהווה מהשוק הקטן עם זאת דינמי של הונג קונג, כפי שבא לכדי ביטוי בעיקר בתחומי ההי-טק ותחום השירותים המקצועיים כמו גם בפרויקטים גרנדיוזיים של תשתיות, איכות סביבה, פרויקטים לאומיים וחידוש תעשייה.

 

תחום נוסף הזוכה להתעניינות הינו תחום התכשיטים והיהלומים שהנו תחום חשוב ומפותח בהונג-קונג, לא בכדי כ- 12% מכלל יצוא היהלומים של ישראל מופנה להונג קונג. כמו כן, קיים פוטנציאל בתחומי המכשירים הרפואיים, חלקי חילוף למטוסים, קוסמטיקה, ציוד למעבדות, פלסטיקה, חקלאות, מזון, מוצרי בניה וחומרי גלם לענף הנייר ודפוס.


ההזדמנות האחרת מתהווה מעצם היות הונג-קונג מגשרת לסין. הונג קונג מהווה מקפצה לחברות ישראליות המעונינות לחדור לשוק הסיני אשר מחד הינו שוק בעל פוטנציאל אדיר אך מאידך מהווה שוק מסובך עבור גורמים ישראליים המעוניינים להיכנס אליו. היתרון של הונג-קונג טמון בנזילות כספית וביכולת עסקית מוכחת בסין. הידע והקשרים של חברות מהונג-קונג בסין מאפשרות לטכנולוגיות ישראליות להוות חלק אינטגראלי בעסקאות רב לאומיות משולשות בהם ישראל מספקת את הטכנולוגיה, הונג קונג את ההנהלה והמימון וסין את השוק וההזדמנות העסקית.

 

יתר על כן, הונג-קונג הפכה בשנים האחרונות לאחד ממרכזי העסקים הגדולים בעולם, וזאת לאור בחירתם של חברות רב לאומיות גדולות רבות בה, כמקום בו ימוקם מרכז העסקים שלהן. תופעה זו הינה, בין היתר, תוצר של שיטת המס הנהוגה בהונג-קונג, שיטת מס טריטוריאלית (בניגוד לישראל בה שיטת המס פרסונלית), קרי, שיטת המס הממסה הכנסות הנוצרות והמופקות בהונג-קונג בלבד.

 

כאמור, המס המוטל בהונג-קונג הנו ע"פ שיטת המיסוי הטריטוריאלי, לפיכך, הנקודה הנבחנת היא מקום הפקת ההכנסה ללא רלוונטיות כלל למקום תושבותו של מפיק ההכנסה. כלומר, אזרח ישראלי המפיק הכנסתו בהונג קונג ימוסה בהונג-קונג ללא התחשבות במיסוי הישראלי המוטל עליו (עפ"י החוק הישראלי זכאי התושב הישראלי לזיכוי מס בישראל).

 

שיעור המס בהונג-קונג הנו נמוך, כך ששיעור המס המוטל על יחידים הנו כ- 15%. שיעור המס המוטל על חברות הנו 16%.

 

כמובן שישנה התייחסות ספציפית גם לסוגי הכנסות, כגון: הכנסות מדיבידנד, ריבית או הכנסות אחרות. ולדוגמא הכנסות מדיבידנד פטורות ממס, רווחי הון ותמלוגים פטורים ממס. גם הכנסות ריבית מפיקדונות ומט"ח פטורות ממס.

 

המיסוי על נדל"ן בהונג קונג שונה, כיון שכרוך בפרוצדורה ראשונית ע"י חברות זרות. חוקי המקרקעין בהונג-קונג לא מאפשרים לחברה זרה להיות בעלת נדל"ן מקומי, אלא אם נרשמה כחברה זרה בהונג-קונג, תהליך רישום פורמאלי במשרד האוצר המקומי.

 

כמו חלק ממדינות העולם בהונג-קונג קיים מוטל מס רכוש על נדל"ן. המס זהה לשיעור המס המוטל על יחידים, ששיעורו 15%.
המס ישולם מתוך רווחי ההשכרה השנתיים כאשר הוצאות אינן מותרות בניכוי. חברה יכולה לנכות הוצאות לרכישת נדל"ן, כלומר את ההוצאות הסובבות סביב עסקת הרכישה (לפי קריטריונים).

 

נדל"ן המשויך לממשלות זרות, מלכ"רים, גופים המשלמים מס הכנסה בגין הכנסות שכירות, לפי חוקי המקום אינם חייב במס, ולדו' נדל"ן השייך לשגרירויות וכיו"ב.

 

אין מע"מ או מס מכירות בהונג-קונג.


הממשלה בעת האחרונה החלה בוחנת אפשרויות למיסוי עקיף שאמור להתווסף עוד כמה שנים, אך בינתיים אין אימוץ שיטה מסוימת למיסוי זה. יש לזכור כי הונג-קונג היא מעין ריבונות עצמאית בתוך הריבונות הסיני, כך שכל הסכם סחר המחייב את סין לא בהכרח מחייב את הונג-קונג, וכן להפך. וכן כל הסכם או אמנות הקשורות למיסוי בינלאומי אינן מחייבות את הריבונות השנייה באימוצה.

 

הונג-קונג חתומה על אמנות בתחום התחבורה האווירית והימית עם חלק ממדינות אירופה המערבית. ישנם אמנות מקיפות יותר עם סינגפור ומדינות אסיאתיות אחרות.


במצב דברים זה, הקמת חברת סחר הונג-קונגית לטובת סחר בין סין למדינות אחרות בעולם הינו מהלך שעולה בקנה אחד עם תכנון מס מן המעלה הראשונה. יודגש כי עבור ישראלי שמעוניין לפעול כאמור לעיל, יהיה לדאוג כי הניהול והשליטה של החברה יבוצע מהונג קונג ולא ישראל. מבחני הניהול והשליטה בהם נוקטים רשויות המס בישראל הינם סובייקטיביים לחלוטין כאשר כל אלמנט בעל אוריינטציה ניהולית החל מישיבות דירקטוריון וכלה בפעילות מקוונת דרך דואר אלקטרוני וכיו"ב, יכול להוביל לקביעה לפיה חברה שהוקמה מחוץ לגבולות ישראל, הינה להלכה ולמעשה חברה תושבת ישראל.

 

לסיכום: הונג קונג מוגדרת כיום על ידי רבים ממומחי המס כמקלט מס. הנקודות היחידות שניתן להגדירם כבעייתיות הנם חוסר הוודאות המדינית, היכולת לחוקק חוק מהיר לגבי שינויי מס, וחוסר באמנות כפל מס, כך שמשקיעים ממדינות חוץ יכולים להיות ממוסים פעמיים.