האם קבלה יכולה לעמוד בדרישת הכתב?

ע"א 252/78 ברון נ’ מנדיס טורס

 
עובדות המקרה:

המערער ביקש לאכוף עסקה במקרקעין והציג קבלה בה הופיעו כתובת, סכום וחתימה: "קבלנו מברון 26,000 ע"ח חנות ברח’ הירקון שמחירה X" חתום: המוכר. היתה הסמכה בין הצדדים בע"פ על מועדי התשלום ועל מועד מסירת הנכס.

האם קבלה יכולה לעמוד בדרישת הכתב?

1. כאשר יש הסכמה בע"פ לא ניתן יותר להשלים עפ"י החוק, משום שההסכמה בע"פ, שאיננה עולה בקנה אחד עם הוראות ההשלמה הנורמטיבית, לא עונה על דרישת הכתב. אולם, הסכם שבע"פ אין בו כדי לשלול את השלמת הפרטים החסרים במסמך בכתב ע"י הוראות חוק משלימות בתנאי שקיימת התאמה בין ההסכם שבע"פ לבין החוק.

2. ניתן לקבל ראיה בע"פ שמוכיחה שהצדדים הסכימו בע"פ על מועדי התשלום ועל מועדי המסירה, לצורך פסילת האפשרות להשלים את המסמך באמצעות הוראות החוק.

3. סעיף 8 לחוק המקרקעין אינו דורש הסכם בכתב דווקא, אלא התחייבות בכתב של המוכר.

לסיכום,

גם קבלה יכולה לעמוד בדרישת הכתב שבסיף 8 לחוק המקרקעין