"חבילת המע"מ" של האיחוד האירופאי

אלי דורון, עו"ד - ירון טיקוצקי, עו"ד (רו"ח) - עמית כהן, משפטן

"חבילת המע"מ " (להלן: הרפורמה) שעתידה להיכנס לתוקף ב- 1.1.2010, אמורה לחולל מהפיכה של ממש בדרך בה פועל המע"מ כמס על הוצאות במדינות האיחוד האירופאי.

לשיטתנו, יישום הרפורמה יחייב חברות לבצע התאמות כאלו ואחרות הן במישור העסקי והן במישור הפיסקאלי וכמו כן בכל הקשור לחובות הדיווח המוטלות עליהן, כפי שנרחיב בהמשך.

נציין כי בתי עסק שלא יעריכו כראוי את השפעותיה של הרפורמה, וכפועל יוצא לא ינקטו את הצעדים הנכונים למען ביצוע ההתאמות הדרושות, יכול ויסבו נזק של ממש למערכות היחסים הנוהגות בינם לבין לקוחותיהם, לקשרי הגומלין מול ארגונים עסקיים אחרים ולמערכת יחסים תקינה עם רשויות המע"מ.

האיחוד האירופאי, המונה נכון להיום כ-27 מדינות חברות, מחייב את המדינות החברות בו לאמץ את חוקי המע"מ כפי שעולים מהלך הרוח ומעקרונות האיחוד. נהלי המע"מ דלעיל מעוגנים ב- Sixth VAT Directive החל מתחילת שנת 2007, אך בד בבד, אינם קובעים משטר מע"מ הומוגני, שכן האיחוד אינו גובה באופן עצמאי את המע"מ, שהלכה למעשה, נגבה על ידי המדינות עצמן.

הדירקטיבה דלעיל, מעניקה לכל מדינה החברה באיחוד את הזכות לקבוע את שיעור המע"מ שיוטל, כל עוד הנו בין 15%-25%. נציין כי במקרים חריגים, ניתן יהא לאשר גובה מע"מ נמוך אף יותר לסוגי שירותים או ספציפיים. כמו כן, האיחוד מציב דרישה פטרנליסטית בכל הקשור לשירותים רפואיים, שירותי דואר, ביטוחים וכיוצא באלה, לכך שיהיו פטורים ממע"מ לחלוטין.

כאמור לעיל, החל משנת 2010 חוקי המע"מ הקיימים באיחוד האירופאי, ישתנו כתוצאה מיישום הרפורמה.

רפורמה זו, טומנת בחובה שינויים רבים, במאמר זה נבקש להתמקד בשינויים המהותיים ביותר, שלשיטתנו יתנו אותותיהם בעיקר במגזר העסקי, במטריית ה- B2B (Business 2 Business) ובייחוד כשעסקינן בחברות תושבות מדינה פלונית החברה באיחוד האירופי המספקת שירות לחברה תושבת מדינה אלמונית אחרת, החברה באיחוד האירופי גם כן.

באשר למטריית ה-B2C (Business to costumer) הצרכן אינו בר גבייה ועל כן גביית המע"מ תתבצע במקום מושבו של נותן השירות, כפי שהיה, קודם לחקיקת הרפורמה.

הרחבה של כלל "החיוב ההפוך" (Reverse Charge Rule) –

הדרך המקובלת ביותר של גביית המע"מ היא בהטלת המס על כלל המכירות בכל שלב בייצור, ומתן אפשרות לנכות מע"מ על תשומות בתהליך הייצור, ניכוי הידוע גם בכינויו- החזר מס תשומות.

למטרת הדרישה של הזיכוי, העסק נדרש להוכיח כי אכן שולם המע"מ על ידי ספק התשומה כאשר הדרך המקובלת לעשות זאת הנה באמצעות חשבונית מס.

טכניקה זו על אף יתרונותיה הברורים, מהווה פגיעה ישירה בציבור הספקים, שכן עם הוצאת החשבונית ללקוח, הספק מחויב במע"מ כלפי המדינה, ואילו הלקוח מזוכה במע"מ כלפי המדינה וזאת בטרם בוצע תשלום כלשהו בפועל.

במילים אחרות, להלכה ולמעשה, עסקינן במעיין הלוואה שניתנת על ידי הספק ללקוח בסכום השווה לערך המע"מ.

דברים אלו עולים בקנה אחד עם הפרקטיקה הנוהגת בישראל, אך על מנת למנוע בעיה זו, באיחוד האירופי פיתחו את טכניקת "החיוב ההפוך" לפיה, אל רוכש הסחורות, קרי הסיטונאי או הקמעונאי, יעבור נטל הגבייה של תשלום המע"מ במלואו, בעוד שהספק לא יחויב במע"מ כלל ועיקר, וחלקו בהליך ימוצה בכך שיציין על גבי חשבונית המס כי כלל "החיוב ההפוך" מוחל על עסקת המכר אד הוק.

הכלל דלעיל, מוחל במדינות האיחוד האירופאי מזה תקופה לא מבוטלת, אך הוראותיו עד למועד תחולת הרפורמה, חלו רק על עסקאות מכר של מוצרים.

הרפורמה מבקשת להרחיב את כלל "החיוב ההפוך", כך שיחול אף על עסקאות מכר של שירותים. עבור חברות המספקות שירותים באיחוד האירופי, יידרש שינוי רדיקאלי של דפוס התנהגות שהיה טבוע בהם באופן אינהרנטי ובמשך שנים רבות, הן במישור החשבונאי והן במישור האופרטיבי היומיומי.

במצב בו נטל הגבייה עובר למקבל השירות (העסקי) ניתן לקבוע בנקל, כי עבור מקבלי השירותים דלעיל הרפורמה תחייב ביצוע התאמות משמעותיות ולראיה- פרוצדורת ה-ESL (Ec Sales Listings) שהינה פרוצדורה ומרכבת וסבוכה, לפיה בית עסק חייב להפיק דו"ח שמציג את המכירות שביצע, מול מי בוצעה העסקה וכיוצא באלה. נוכח העובדה שהרפורמה החדשה תגביר באופן משמעותי את מספר המקרים בהם השירות ימוסה במדינת התושבות של מקבל השירות, ברי כי מספר השירותים בהם מקבל השירות יצטרך לחשב ולהצהיר מע"מ, יתרחב.

לדוגמה: חברה ליטאית הרוכשת שירותים מתאגיד לטבי, תקבל ממנו חשבונית מס שלא תכיל את מרכיב המע"מ וכפועל יוצא יהא עליה ראשית לחשב את המע"מ ואחר כך להצהיר אודותיו באופן חודשי בליטא.