שלוש שנות מאסר בגין מכלול עבירות של סיכון חיי אדם

גזר דין

1. הנאשם הורשע על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון חלקי בביצוע עבירות המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן, עבירות של שהייה בלתי חוקית, שימוש ברכב ללא רשות, סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה (ריבוי מקרים), הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה בקלות ראש, אי ציות לרמזור (מספר מקרים), נסיעה בניגוד לכיוון התנועה בכביש חד סטרי, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח.

כמו כן הורשע הנאשם בעבירות נשוא תיק הצירוף – שתי עבירות של התחזות לאחר, שתי עבירות של שב"ח, נהיגה בשכרות, נהיגה ברשלנות, סטיה מנתיב נסיעה ושיבוש מהלכי משפט.

על פי המפורט בכתב האישום המתוקן, בלילה שבין 4.12.08 ל-5.12.08 שהה הנאשם בישראל  ללא שהיה בידו היתר, הוא אינו בעל רשיון נהיגה כדין, הגיע לכתובת בעיר הרצליה שם החנה המתלונן משאית בבעלות חברה בה הוא מועסק בשליחויות, ויחד עם גב' שהיתה בחברתו עשה שימוש במשאית ונהג בה עד לעיר רעננה, נתקל לראשונה באנשי משטרה שהיו בסיור, שהבחינו בו סוטה באופן חד והתעורר חשד בליבם ועל כן החלו לעקוב אחרי המשאית כשהוא נוהג במהירות, בניגוד לכללי וחוקי התנועה תוך נסיון להמלט מאנשי המשטרה שנצמדו למשאית תוך שהם מורים לו לעצור וצועקים שהם אנשי משטרה.

הנאשם לא שעה לקריאות השוטרים והחל לנהוג באופן פרוע ומסוכן על כביש 4 לכיוון דרום כשהניידת נוסעת במקביל אליו, תוך סטיה לכיוון הניידת במטרה לפגוע בה, בהמשך הצטרפו שוטרים נוספים למרדף ברכב משטרתי כאשר אור כחול מהבהב על גג הרכב, אך הדבר לא גרם לנאשם לעצור את נהיגתו הפרועה והפראית תוך שהוא עוקף את ניידות המשטרה, מנסה לנגח אותן עד אשר אחד השוטרים שלף את אקדחו וכיוונו לעבר הנאשם וירה לעבר הגלגל הקדמי השמאלי של השמאית, אך גם ירי זה לא הביא את הנאשם לעצור את נהיגתו במשאית, והוא המשיך באותה נסיעה פראית עד אשר שוטרים אחרים ששמעו דיווח בקשר המשטרתי אודות המרדף, חסמו את נתיב נסיעת המשאית.

הנאשם הורשע בתיק שצורף, שעניינו גם הוא עבירות של שב"ח, התחזות לאחר, נהיגה בשיכרות ותחת השפעת סמים, עבירות שבוצעו על ידו בחודש ינואר 2006.

2. בפתח הטיעונים לעונש ביקש הסניגור להעיד את דודו של הנאשם, שוטר ממשטרת ירושלים שפירט בפני בית המשפט על הקשר בין הנאשם לבין משטרת ירושלים, קשר שהחל לפני מספר שנים על רקע של מעבר הנאשם מהשטחים למזרח ירושלים, כאשר המשטרה היתה מודעת לסיכון שבחזרתו לשטחים עקב החשש שגורמים שם יפגעו בו על רקע שיתוף הפעולה שלו עם משטרת ישראל, כמו כן העיד הדוד על פרשיות שבהן סייע הנאשם למשטרת ישראל לאתר עבריינים כאלה ואח', גם בעת האחרונה בטרם מעצרו, על הקשר שהיה בין הנאשם לבין גורמי מודיעין במשטרה.

העד אמנם ציין בפני בית המשפט שהוא משרת באגף אפסנאות במשטרת ירושלים, אך היתה לו מעורבות ישירה בהפעלת הנאשם כמסייע לגורמי המודיעין במשטרה, ועל כן הוא העיד ממקור ראשון על שיתוף פעולה זה.

ב"כ המאשימה עו"ד טובבין ביקשה להדגיש את אופיין החמור של העבירות שעבר הנאשם, שנכנס לישראל פעם אחר פעם ללא היתר, גנב משאית ונהג בה בפראות תוך שהוא מוכיח שהוא בעל תעוזה, מזלזל בחוק ובבטחונם של המשתמשים בדרך, לא ממלא אחר הוראות השוטרים לעצור, מעשים שמוכיחים שמורא החוק אינו חל עליו.

ב"כ המאשימה ציינה שנערך בירור לגבי טענות הנאשם בדבר קשר עם משטרת ירושלים, בירור שהעלה שהיה אכן קשר כזה בעבר, אך אין בין עובדה זו לבין מעשי הנאשם ולא כלום, ועל כן היא עתרה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל, מאסר על תנאי, פסילה משמעותית וקנס כספי.

ב"כ הנאשם עו"ד מזאוי, טען כל אשר יכול היה לטעון לטובת מרשו, החל ממצוקה משפחתית קשה, ההתנכלויות החוזרות ונישנות לנאשם מצד גורמים שונים בשטחים, החשש בליבו של הנאשם מפני גורמים המבקשים לפגוע בו, סברתו בשלב ראשון של האירוע שיתכן ומדובר במי שמבקש לפגוע בו ולא באנשי משטרה (שהרי השוטרים הראשונים שנתקלו בו לא היו במדים).

כמו כן הפנה הסניגור להודאתו המיידית של הנאשם לאחר תיקון כתב האישום, לצירוף התיק הנוסף שמעיד על כך שהנאשם הינו מורשה נהיגה, או לפחות היה מורשה נהיגה בשנת 2006, אך הרשאתו הוגבלה לשטחים, ומכאן שאין לראות בו כמי שנעדר כל הכשרה לנהוג ברכב.

באשר לקשרי הנאשם עם גורמים שונים במשטרה,  ביקש הסניגור להדגיש את העובדה שכתושב שטחים, הרי תנאי מאסרו של הנאשם הם קשים לאין ערוך מתנאי מאסרו של אסיר אחר, שהרי משפחתו תתקשה להגיע לבקרו, הוא לא יזכה לשיקום ותנאים אחרים, יהיה צורך לשבצו ככל הנראה באגף שיסכל כל נסיון לפגוע בו – ומכאן הצורך לבחון הקלה מסוימת עם הנאשם דווקא על רקע שיתוף הפעולה שלו עם גורמים משטרתיים.

3. אין צורך להכביר מילים לגבי חומרת  מעשיו של הנאשם שהרי בשנים האחרונות בתי המשפט מצאו עצמם פעם אחר פעם נדרשים לגזור דינם של נאשמים אשר עושים כל אשר בידם כדי להמלט מאנשי משטרה תוך נהיגה פראית ופרועה, תוך סיכון חיי אדם, ובכך מוכיחים זלזול בוטה לא רק ברשויות אכיפת החוק אלא גם בחיי אדם שהרי תאונות דרכים קשות וטראגיות הפכו להיות מחזה נפוץ במקומותינו, ובתי המשפט חייבים בנסיבות שכאלה, לפי מצוות בית המשפט העליון, להטיל על מבצעי עבירות שכאלה עונש ממשי ההולם את חומרת המעשים ויש בו כדי להרתיע הרתעה של ממש.

(ראה לצורך זה את ע"פ 2410/04, מדינת ישראל נ' אבולקיעאן (לא פורסם 11.11.04), ע"פ 2079/06 אבו אסא נ' מדינת ישראל (לא פורסם 7.6.06).

יחד עם זאת, כלל יסוד הוא שבית המשפט לעולם מטיל את העונש שראוי להטילו על הנאשם לא רק בשים לב לסעיף ההרשעה, אלא גם תוך התייחסות לנסיבותיו של הנאשם הנותן את הדין, ושאין מדובר ברף ענישה כובל, אלא במדיניות ענישה ראויה שניתן לסטות ממנה במקרים הראויים והמתאימים. 

(ראה לצורך זה את ע"פ 1535/06, מדינת ישראל נ' לוי (לא פורסם 7.6.06)).

4. במקרה זה אמנם מדובר בתושב שטחים שטען למצוקה משפחתית וכלכלית שהביא אותו לנסות לסייע בפרנסת משפחתו ואחיו, אך הרשעת הנאשם אינה פרי רצונו לסייע בפרנסת משפחתו, אלא עקב שורת מעשים פליליים חמורים שביצע הנאשם ואין בינם לבין מצוקתו הכלכלית ולא כלום.

התעוזה הרבה באופן שבו נהג הנאשם במשאית, ניגוח ניידות המשטרה מתוך כוונה למנוע מהן להמשיך ולרדוף אחריו, הנסיעה הפראית והמסוכנת אגב בריחתו של הנאשם ונסיונו להמלט מאנשי המשטרה, הרשעתו בתיק הצירוף בעבירות של נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, כל אלה מלמדים על מי שאכן אין מורא הדין עליו, על מי שמזלזל ברשויות אכיפת החוק בכלל, ובשוטרים בפרט, על מי שאינו נרתע מלשוב ולבצע עבירות פעם אחר פעם, ומכאן הצורך להטיל עליו עונש ההולם את חומרת מעשיו.

לא התעלמתי מהודאת הנאשם, משיתוף הפעולה שלו עם גורמים במשטרת ישראל בפרק זמן כזה או אחר בחייו, וגם לא התעלמתי מנסיבותיו האישיות של הנאשם כפי שפורטו על ידי בא כוחו ומבקשת הנאשם לחוס עליו ולא למצות עימו את הדין – אך אין בכל אלה כדי להטות את הכף להעדפת האינטרס האישי של הנאשם על פני האינטרס הציבורי, שמחייב הטלת עונש ראוי בנסיבות המקרה.

עיינתי בשורת פסקי הדין שהוגשה לי על ידי הסניגור בה נקבעה רמת ענישה מקלה ביחס לרמת הענישה שהתווה בית המשפט העליון החל מפרשת אבולקיעאן, אך חייב אני לציין באופן חד משמעי שנסיבות מקרה זה שונות בתכלית מנסיבות אותם מקרים שבהם מצאו בתי המשפט להקל עם הנאשמים. (בע"פ 3141/08, מדינת ישראל נ' דבארי, דובר בנאשם בן 18 וחודש בלבד, עברו נקי, נסיבות חייו קשות, שירות המבחן המליץ בחום שלא להטיל עליו מאסר בפועל ויתר נסיבות שמפאת צנעת הפרט לא פורטו על ידי בית המשפט,  וכן ת"פ 47/08 (נצ'), מדינת ישראל נ' קשקוש ענאן, שם דובר בנאשם שניהל אורח חיים נורמטיבי, יציב ואחראי תוך שהוא מקדיש את חייו למען משפחתו, נעדר עבר פלילי, עברו התעבורתי מינורי – ואף על פי כן הטיל עליו בית המשפט 15 חודשי מאסר בפועל).

אין מדובר בנאשם צעיר בימים שזו הסתבכותו הראשונה בפלילים ואין מדובר בנאשם שניהל אורח חיים נורמטיבי עובר להסתבכותו בעבירות נשוא התיק שבפני, אלא מדובר במי שנהג באופן פראי ומסוכן שצירף תיק נוסף בו הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים ואלכוהול, ועל כן הודאתו ושיתוף הפעולה שלו עם המשטרה הן אכן נסיבות מקלות שאינני מתעלם מהן, אך לאלה יש משקל יחסי ולא מוחלט.

לא התעלמתי מטענת הסניגור בדבר אלימות שהופעלה כנגד הנאשם במהלך מעצרו ואינני בא לקבוע מסמרות בנדון, אך ראוי לציין שהתובעת הודיעה לבית המשפט שתיק המח"ש נסגר כנגד אותם שוטרים שהיו מעורבים במעצר הנאשם ונחשדו בנקיטת אלימות כנגדו.

5. סופו של דבר ולאחר שנתתי את דעתי לכלל הנסיבות הרלוונטיות, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר בפועל לתקופה של 36 חודשים שמניינו  מיום מעצרו 5.12.08.

ב. מאסר על תנאי לתקופה של 15 חודשים אך הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה.

ג. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים, אך הנאשם לא ישא בעונש זה אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה של שהייה בלתי חוקית, נהיגה ללא רשיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח או שימוש ברכב ללא רשות.

ד. אני פוסל את הנאשם מלקבל או להחזיק רשיון נהיגה לתקופה של שלש שנים.

ה. אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסך של 3,000 ₪ או חודשיים מאסר תחתיו.

הקנס ישולם עד ליום 1.9.09.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתן והודע היום 13.7.09 במעמד ב"כ הצדדים והנאשם.