אילן עברי סוכן ביטוח
אירועים רפואיים בעלי השלכות חמורות על הנפגע, כגון תאונה או מחלה הגורמים לנכות צמיתה או מוות חו"ח הינם סיטואציה שעל כל שותפות או חברה שבה יש מספר שותפים להיערך לקראתה מבעוד מועד הן בצד המשפטי והן בצד הפיננסי.
כשותף בעסק אתה ודאי מודע לכל הסיכונים הכרוכים בניהול השוטף, אך האם אתה מביא בחשבון, מעבר לסיכון של פירוק ושותפות מרצון, גם את הסיכונים הכרוכים בפירוק פתאומי ולא מתוכנן?
האם שאלת את עצמך:
מהם השינויים הרלוונטיים בערך החברות ו/או בפסיקה?
האם קיים הסדר משפטי בינך לבין שותפיך במקרה של פירוד עקב תאונה מחלה או מוות?
האם יש עניין בהמשך מעורבות משפחת הנפגע / המנוח במקרה כנ"ל?
האם עתיד המשפחה מובטח מבחינה כלכלית והאם העסק ימשיך לתפקד באופן מספק?
האם היית רוצה שהן ייאלצו להיאבק על חלקך היחסי בעסק שבו אתה שותף?
מטרת שאלות אלו היא המחשת התוצאה הבלתי נמנעת, במקרים רבים, במקרה של אובדן שותף שמשמעותה ,פגיעה מהותית בתפקוד העסק בטווח בלתי ידוע מתחילת תהליך הפגיעה או פירוק העסק עקב סכסוך בלתי פתיר.
היבטים לפתרון משפטי:
פתרון ראוי לביטוח שותפים כולל הסדר משפטי המטפל בכל נכסי השותפות / החברה בתקנון הפירמה ולצידו פתרון פיננסי, המעניק את הגיבוי האופטימאלי לסיכום המשפטי.
פסק הדין בעניין "אקסל פרידמן "
תקדים משפטי שנקבע בבית המשפט המחוזי, בשנת 2001, מול השופט קלינג במקרה "אקסל פרידמן" ממחיש את כדאיות קיום הסדר איכותי לביטוח שותפים, כלומר, הסדר משפטי המגובה בפוליסת ביטוח ראויה.
פסק הדין אפשר פיצוי ראוי לאלמנה (לדעת השופט) והמשך פעילות שוטף ותקין לשותף הנשאר
(פרידמן) ללא פגיעה בתזרים ההכנסות העתידי שלו.
מסקנות מעשיות לצד המשפטי:
1. שותפות למטרת ניהול עסק חייבת ברישום.
2. כל שותף אחראי, ביחד ולחוד, לכל חובות השותפים וניתן לתבוע את אחד השותפים על חוב של כל השותפות.
3. שותף העוזב שותפות, חב בכל החיובים שחבה בהם השותפות, כל עוד לא סולקו.
4. עזבונו של שותף שנפטר, זכאי לחלק מריווחי השותפות, אלא אם קיים הסדר אחר המקנה לשותפים הנותרים את חלקו של השותף שנפטר.
5. במות שותף תפורק השותפות לגבי כל השותפים, אלא אם כן נקבע אחרת – בהסכם השותפות.
6. השותפות תפורק גם במות שותף בלתי פעיל בעסק.
אם נוסיף לכך את האמור בסעיף 47 לפקודת השותפויות נקבל תמונה שלמה כרקע לדברים שיוצגו להלן.
סעיף 47 קובע, כי בעת סיום השותפות או כאשר שותף זכאי לבקש פירוקה, רשאי בית המשפט לפרק את עסקי השותפות, להורות על סילוק חובותיה ולחלק את העודף בין הזכאים לו וכן למנות כונס לנכסי השותפות או מנהל לעסקיה וזאת אפילו אם מצבה הפיננסי של השותפות מצוין, אך אם יש הסכם בין השותפים הקובע אחרת – לא תפורק השותפות.
המסקנה הבולטת מכל האמור לעיל היא, כי בכל מקרה של שותפות למטרת עסק חייב להיות הסכם בין השותפים.
אם אין ברצון השותפים להעמיד בעתיד את השותפות במצב בו לא תוכל להמשיך בעסקיה.
עובדת אי רישומה של השותפות, מטילה חובת קנס על כל שותף בגין אי רישום, אך איננה מונעת את התוצאות המשפטיות של קיום שותפות.
הסכום בין השותפים יקבע את זכויותיהם וחובותיהם ולענייננו – יבטיח את קיום השותפות גם במקרה של מות של שותף.
הצורך בהמשך קיומה של השותפות במות שותף נובע מבחינתן של האפשרויות האחרות הקיימות על פי הפקודה.
כאמור בהיעדר הסכם הקובע אחרת, תפורק השותפות במות השותף.
יתרונות לרכישת חלק השותף הנפטר / הנכה על ידי הנותרים והמשך פעילות השותפות או החברה:
1. מכירה בתנאי לחץ גורמת הפסד, כלומר, קבלת תמורה נמוכה מהשווי האמיתי.
2. כניסה להליכי פירוק מזמינה לחץ מצד נושים ובסופו של דבר פגיעה בעסקים ובמוניטין – אף אם אין לבעלי החוב סיבה לדאגה.
3. לא תמיד ניתן לממש את נכסי השותפות, גם במחיר של הפסד ובדרך כלל השותף הנותר לא יהיה מסוגל להוציא עשרות או מאות אלפי דולרים לרכישת חלקו של הנפטר.
4. יורשי השותף שנפטר (האלמנה ו/או הילדים) אינם בעלי רקע מקצועי ומסחרי מתאים לעיסוקה של השותפות או לרמתם של השותפים האחרים.
5. גם בשותפות שאין בה צורך בכישורים מקצועיים מיוחדים קשה ליורשים למלא כיאות את מקום הנפטר.
6. שותף חדש, שייכנס לשותפות ביוזמת היורשים, לא יהיה המתאים ליתר השותפים, כפי שהם היו בוחרים לו ניתנה להם אפשרות הבחירה.
הפתרון הביטוחי / הפיננסי :
לצורך הגשמת הפתרון הרצוי יש צורך בהקמת קרן שתעמוד בעת הצורך להעברת חלקו של הנפטר והנכה.
קרן זו תהיה מובטחת וזמינה לטובת הפירמה ותסייע בהמשך תפקוד הפירמה ללא תקלות ושיבושים.
אני מציע לשקול פתרון המכיל 4 חלקים:
1. התאמת כיסוי למקרה פיצוי חודשי עקב אובדן כושר עבודה אשר יאפשר משיכת כספים מקופת העסק בנוסף לפיצוי המגיע חברת הביטוח, אם אכן זה יתקבל. (מדובר בתביעה מסובכת הנתקלת בקשיים רבים מצד חברות הביטוח).
יש להדגיש כי באין הסכם מוסדר מול חברת הביטוח, רשאית האחרונה, למנוע העברת פיצוי מהפוליסה, במקרה של משיכת תקבלו שוטף מקופת הפירמה.
2. הסדר לפיצוי חד פעמי עקב אובדן כושר עבודה מוחלט ולצמיתות. (ניתן ורצוי לקבוע מוטבים בלתי חוזרים בפוליסה).
3. פיצוי למקרה מוות מכל סיבה. (ניתן ורצוי לקבוע מוטבים בלתי חוזרים בפוליסה).
4. הקמת קרן צוברת אשר תשלם לנפגע (לנכה לצמיתות) במקרה בו אין פיצוי כמוזכר בסעיף 2.
מובן כי קרן זו יכולה לשלם "על חשבון" הפיצוי הכולל המגיע לשותף מסוים במקרה של פירוד מרצון ו/או פרישה לגמלאות.
היבטי מיסוי
1. פיצוי עקב מוות
התקבולים למוטבים מקרבה ראשונה פטורים ממס. הפרמיה אינה מוכרת כהוצאה לפירמה.
יש להדגיש כי פקיד השומה יכול לראות בסכום הפיצוי כחייב במס בידי היורשים על פי שווי השוק של הפירמה, או ביחס ישיר לסכום הפיצוי כמייצג לשווי הריאלי.
2. פיצוי עקב נכות מקצועית עיסוקית :
הפרמיה תותר לפירמה במסגרת סך הפרמיה השנתית המותרת לעניין אובדן כושר עבודה.
סכום הפיצוי החד פעמי – פטור ממס בידי הנפגע.
3. הקמת קרן צוברת
הפרמיה פטורה ממס, בכפוף לקיומם של מספר תנאים.
התקבול חייב במס בהתאם לאופי הפרישה.
מחבר מאמר זה הינו סוכן ביטוח המתמחה בעריכת הסדרי ביטוח שותפים
[email protected]
.jpg)
