נושא הנתינים הזרים המגיעים לישראל במטרה לעבוד בארץ או לקבל מעמד של פליט הוא נפיץ במיוחד. רבים מהם אינם זוכים להיכלל בקצבת אשרות השהייה או העבודה ונשארים בארץ במעמד לא חוקי, מבלי יכולת להתפרנס או לשקם את חייהם.
יש לכם שאלה?
פורום משרד הפנים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
מי שממונה על קבלת אשרות השהייה ועל קבלת מעמד של פליט מדיני הוא משרד הפנים. תיק זה עוסק בפרשת שוחד שחשפה קבלת סכומי כסף מנתינים זרים בתמורות לאישורי השהייה.
כך פעל, על פי כתב האישום, מערך השוחד: הנאשם העביר שמות של ארבעה נתינים זרים שונים אל עובד ברשות ההגירה במשרד הפנים. זה העביר לנאשם את האשרות ובתמורה התחלקו הנאשם ועובד משרד הפנים בכסף שהעבירו לו הנתינים, 5,000 שקל כל אחד, ובסה"כ 20,000 שקל אותם חילקו השניים ביניהם.
הנאשם הוכרז בעבר כאסיר ציון
הנאשם, גבר ממוצא אתיופי שבעברו שירות צבאי בצבא אתיופי, עבר מסכת של עינויים כיוון שסייע בהעלאת יהודי אתיופיה לישראל. בעקבות ההתעללויות שעבר ומעצר בן מספר חודשים בכלא האתיופי, הוכרז כאסיר ציון.
בהערכות של שירות המבחן, נכתב כי לאחר שעלה ארצה, התקשה הנאשם להשתלב בחברה ולמצוא עבודה קבועה. הוא התגרש, ולפני כעשר שנים פנה לעזרה פסיכיאטרית. כמו כן, אחד מבניו אובחן כחולה במחלת נפש והוא מתגורר אצל האב.
באשר להאשמות המיוחסות לו, נטען בתסקיר כי הנאשם גורס שעשה זאת מתוך דאגה כנה לנתינים הזרים, ורצון לעזור להם להשתלב בישראל מבחינה תעסוקתית.
בהתחשב בכל הנתונים שנאספו בהערכה, הומלץ שהנאשם יקבל עונש בדמות עבודות שירות וכמו כן תקופת מבחן למשך שנה.
הנאשם גם הביא מטעמו את עדותו של אחיו, ששטח בפני בית המשפט את כל העזרה שהעניק הנאשם לעולי אתיופיה, ציין את העזרה שהוא מעניק לבנו חולה הנפש והודיע שהוא נחוש לסייע לאחיו להשתקם.
לא היה מדובר בפרשה שנמשכה לאורך זמן
ההגנה בשם הנאשם כי הוא מתחרט על מעשיו ולמעשה נטילת השוחד קרתה בשל מצב כלכלי קשה. עוד טענה שהנאשם אכן האמין כי לנתינים מהם נטל את הכסף ישנה זכאות לקבלת האשרות, ולמעשה הוא בסך הכל מקדם אותם בתור.
את רוב האשמה על השתלשלות העניינים, הטיל הנאשם על שותפו לעבירה, עובד משרד הפנים. בנוסף ציינה ההגנה כי לא היה מדובר באירוע מתמשך אלא רק באותם ארבעה מקרים.
פגיעה באמון הציבור
בבואה להציג את טיעוניה, טענה התביעה כי במעשיו של הנאשם היה לפגוע בשלושה אופקים שונים:
1. נטילת סכומי כסף שביחס לנתינים הזרים מדובר בהוצאה משמעותית מאוד.
2. פגיעה בפליטים אחרים, שכן מספרן של אשרות מסוג זה מוגבל מראש.
3. פגיעה באמונו של הציבור בכל הנוגע לתפקודו של השלטון.
בציינה את כל אלה הוסיפה התביעה כי בהתחשב בעברו של הנאשם, שעבר בעצמו מסכת עינויים קשה בטרם עלה לארץ, מדובר בהתנהגות שפלה במיוחד.
לסיום, דרשה שהמלצת שירות המבחן לעונש לא תתקבל ושעל הנאשם יוטל עונש מאסר בפועל כיוון שחשוב להתייחס לפקטור הציבורי במקרה זה, וכמו כן, לקחת בחשבון את העובדה שהנאשם מעולם לא נטל אחריות על המעשים המיוחסים לו.
באשר למצבו הנפשי והרפואי, טענה התביעה כי ישנה אפשרות שהנאשם ימשיך את הליך השיקום בו רק החל בזמן שהוא מרצה את עונשו, ובאשר למצב הרפואי, ציינה שהיו בעבר מקרים רבים בהם אנשים במצב רפואי חמור יותר קיבלו מאסר בפועל.
הנאשם לא נטל אחריות מלאה על מעשיו
במתן גזר הדין לקח בית המשפט בחשבון מספר גורמים, כמו העובדה שהמעשה דרש תכנון מקדים, את הפגיעה בנתינים זרים אחרים בשל המעשים ואת הסכום שנטל מהנתינים, סכום שמבחינתם הוא משמעותי ביותר.
בית המשפט ציין כי בהערכה שעבר הנאשם, נראה כי הוא מוטרד יותר מהעונש המצפה לו שבעקבות המעשים ולא מחומרת המעשים עצמם.
עוד נלקח בחשבון כי הנאשם ביצע שיתוף פעולה מלא עם חוקריו, עברו בסיוע לעולים מאתיופיה ובמקביל – גם את הרשעתו בעבירות איומים ארבע שנים קודם למקרה ואת העובדה שעד כה לא נטל אחריות מלאה חלקו בעבירות השוחד שבוצעו.
לבסוף נגזרו על הנאשם שבעה חודשי מאסר בפועל בניכוי תקופת מעצרו, מאסר על תנאי של חצי שנה למשך תקופה של שלוש שנים וקנס על סך 2,000 שקל, אותו ניתן להמיר בעשרים ימי מאסר נוספים.