בין אם אתם חובבי אקטואליה ובין אם לא, קשה לחמוק בימים אלה מפרשת עמנואל רוזן והחשד להטרדות מיניות מצדו.
יש לכם שאלה?
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
פורום הטרדה מינית - פגיעה מינית
נשים שהעדיפו לשמור בסוד את ההיתקלות שלהן עם רוזן יוצאות לאור, קולגות שידעו ושתקו ומספרים על השמועות שהתרוצצו במהלך השנים, כולם מציפים את כלי התקשורת, שעוסקת בנושא עם סייג מסוים מחד, אבל בכל הכוח מאידך.
רוזן עצמו יצא בינתיים לחופשה עליה הוחלט ביחד עם מעסיקו הראשי, ערוץ 10. כמו כן לא ישמש כמנחה שותף במגזין האקטואליה החדש של הערוץ בערבי שישי ובשלב זה הפסיק להנחות את התוכנית הוותיקה "תיק תקשורת" של הטלוויזיה החינוכית ולהגיש את תוכניתו בתחנת הרדיו 103FM.
המשפט למעשה כבר החל
בפרשה זו, הנמצאת עדיין בתחילתה, בחרנו לעסוק לאו דווקא מכיוון נושא הפרשה עצמה – הטרדה מינית או התנהגות בעייתית.
החלטנו לתקוף את הנושא מכיוון אחר, והוא האם מותר לחרוץ את דינו של אדם בתקשורת, וזו מבלי שהחל עדיין שלב איסוף העדויות, הגשת כתב האישום או המשפט עצמו מטעם רשויות החוק במדינה.
ראשית נעשה סדר בעניינים. ברשת פייסבוק נפתחה לפני כשנה קבוצה בשם תא העיתונאיות, בה חברות נשים עיתונאיות מכל תחומי התקשורת.
עם הזמן, החל התא להשתמש במאגר האנושי שצבר כדי לטפל בנושא הטרדתן של עובדות תעשיית התקשורת, בידי עיתונאי בכיר ומוכר.
אותו בכיר היה ידוע בחדרי חדרים שנים כמטריד סדרתי של עשרות נשים שעבדו לצדו בדרגות זוטרות משלו.
עדויות בעלות אופי מטריד במיוחד
אט אט הנושא תפס תאוצה. עדויות שאספה הדס שטייף, הכתבת לענייני פלילים של גלי צה"ל, שמנהיגה את המאבק, נערמו, והתברר כי לכאורה ישנם גם מקרים שבהם המעשים עברו את ההגדרה של הטרדה מינית, עד כדי האשמות על אונס.
הדיון סביב הנושא המשיך להתלהט, ועוד בטרם נחשף שמו של רוזן, סיפר בראיון העיתונאי גדי סוקניק, שהודה שהוא מכיר את הבכיר מקרוב, שהוא בעצמו יודע על לפחות על מקרה אחד שבו נחצו קווים אדומים.
זמן קצר לאחר מכן, בכתבה שפורסמה בעיתון "הארץ", נחשף לראשונה שמו של רוזן. בכתבה פורסמו עדויות של נשים שסיפרו על הניסיון העגום שלהן עם רוזן, כולן העדיפו להישאר בעילום שם.
לאחר שהוטלה הפצצה, החלו לעלות בפייסבוק עדויות של נשים על התנסותן האישית עם רוזן, שזכו לשיתופים רבים וחשיפה עצומה.
האם פייסבוק הפך לרשות שופטת?
כאן נשאלת השאלה: בעידן בו רוב חיינו מתנהלים בפייסבוק, האם מותר לחרוץ דינו של אדם מבלי שעבר דרך הצנרת המקובלת?
האם ייתכן כי נוצר מצב ובו עקב מסה של סטטוסים בפייסבוק נעשה כאן טשטוש של חזקת החפות מפשע עד שהוכח אחרת? האם לזו אין יותר משמעות והכרעת הדין במקרה של רוזן כבר ניתנה?
מצד אחד יש לברך על יכולתו של אזרח מן השורה לטלטל את מי המנוחות וההשתקה בנושאים בוערים כל כך. מצד שני, אם כבר ביצענו חקירה בעצמנו, האם זה אומר כי ניתנה בידינו האפשרות להחליף גם את בית המשפט?
באופן אירוני, לפני מספר שנים, התייחס רוזן לפרשיית הנשיא קצב, וציין כי למרות שברור שקצב שיקר לא מעט, אכן ישנה נטייה בכלי התקשורת להרשיע בטרם התבררו הדברים בערכאות המקובלות.
בעידן בו לא דרוש מאמץ גדול כדי להביע דעה או לדחוף אג'נדה, האם שלב ההכרעה אכן עלה מדרגה ולא רק התקשורת יכולה להרשיע בטרם החל המשפט, אלא גם כל אדם בעל מקלדת?
בהקשר לתפקידם של כלי התקשורת בפרשה, שכאמור פרטים ממנה ושמועות היו ידועים לרבים בתעשייה, כדאי לציין כי במאמרים שהתפרסמו בנושא רוזן בימים האחרונים, מתברר שתחקירים על מעלליו של העיתונאי כמעט ויצאו לדרך לא פעם, אולם אלה נגנזו בסופו של דבר, עקב בעיות משפטיות.
העיתונאיות החושפות לא מפחדות מתביעת דיבה
לאחר שנחשף שמו של רוזן, התראיינה הדס שטייף במסגרת פסטיבל "שובר מסך" והודיעה בביטחון מלא שרוזן הוא אנס, וזאת עקב עדויות בעלות גוון פלילי שהצליחה לאסוף במהלך טיפולה בפרשה.
אחת הסיבות לדבריה לנחרצות מילותיה, היא כמות המקרים שהגיעו לידיה, העומדת על עשרות עדויות ויותר מכך. שטייף גם הוסיפה כי אינה חוששת כלל מתביעת דיבה מצדו של רוזן.
אך למרות בטחונה של שטייף באמיתות דבריה, מהו מקומו של חוק לשון הרע בפרשה זו? החוק אומר כי פרסום של חומר שעשוי לפגוע באדם, לגרום לו להשפלה, לפגוע בפרנסתו, להפוך אותו למוקצה וכד' הוא לשון הרע.
במקרה שרוזן יחליט להגיש נגד שטייף תביעת דיבה, תוכל שטייף לטעון "אמת דיברתי", במידה ויתברר כי רוזן אכן ביצע את המעשים להם טענה שטייף. בינתיים, יש לציין, רוזן, שכבר שכר עורכי דין, טרם הגיש תביעה מסוג זה נגד שטייף.
תא העיתונאיות גם פנה למשטרה בדרישה לפתוח בחקירה פלילית, וזו בהסתמכו על סעיף 59 לחוק סדר הדין הפלילי, שאומר שאין חובה בתלונה רשמית של קורבן, אלא מספיק שלמשטרה מגיעה הידיעה על קיומה של עבירה.
בתגובה הודיעה המשטרה כי תחל בבדיקה משלה של הנושא.
לגבי הביקורת שהופנתה כלפי תא העיתונאיות על הפעילות בפייסבוק, טענה העיתונאית ענת סרגוסטי, גם היא מיוזמות חשיפת הפרשה, שכיוון שמדובר בעיתונאיות המורגלות באיסוף פרטים על מקרים מסוג זה, הטיפול בו נעשה בסיוע ייעוץ ובדיקה מדוקדקת של העדויות שהצליחו לאסוף.
על כן, גם היא, כמו שטייף, אינה חוששת מתביעת לשון הרע מטעמו של רוזן.
.JPG)
