סיפורנו מתחיל בשנת 2004 עת פנה התובע בן ה-57 לרופא השיניים בחיפה ע"מ לטפל בשיניו. הרופא המליץ על טיפול מקיף ויסודי הכולל: עקירות של מספר שיניים, טיפול שורש ברוב השיניים. השתלת שיניים תותבות בלסת התחתונה והעליונה וכן הדבקת כתרי חרסינה על רוב השיניים. התובע הסכים לבצע טיפול זה, שילם לו ממיטב כספו והתחיל בטיפול.
יש לכם שאלה?
ואולם, לטענת התובע הטיפול כשל. כאשר במרבית בשיניים נוצרו דלקות קשות, התותבות בלסת גרמו לו לכאבים רבים ושיניים אחדות אף נעקרו שלא לצורך. התובע הציג מגוון חוות דעת מרופאי שיניים אשר טענו כי מרבית הטיפולים שעבר בוצעו בצורה לקויה. וכן הגישו הצעות אחרות לטיפול חלופי.
לטענת התובע, הנתבע לא קיבל המלצות אלו והסביר לו כי עדיף להמשיך בטיפול המקורי, על אף הסבל הרב שנגרם לו. לפיכך, הגיש תביעה ע"ס 50 אלף ₪ נגד הרופא בגין רשלנות רפואית וכן סכום כסף נוסף בגין טיפולים עתידיים שיצטרך עקב רשלנות הרופא.
הנתבע הסביר בכתב ההגנה כי לא הייתה כל רשלנות רפואית וכי הכאבים ותופעות הלוואי היו חלק מהטיפול. הוא טען שהציע לתובע להשלים את הטיפול על מנת להגיע לתוצאות הרצויות אך התובע סירב כי "רצה שהכל יישאר כפי שהוא". הרופא אף הסביר כי נעזר בשני רופאים על מנת להסביר לתובע את חשיבות המשך הטיפול. אך כל זה ללא הועיל.
בשלב הראיות, הביא התובע חוות דעת רפואית אשר תומכת בטענותיו לגבי הטיפול הלקוי. התובע אף צירף תעודת עובד ציבור שהשיג מרופא השיניים המחוזי בחיפה אשר קבע כי הנתבע הטעה את התובע לאורך כל הדרך. הנתבע טען בפני הרופא כי הוא רופא המתמחה בכירורגיה, שעה שלא כך הדבר.
כמו כן קבע, כי חלק מתוכנית הטיפול הייתה באשמת הנתבע, שהתרשל בתפקידו. הרופא המחוזי תמה מדוע לא הציג הרופא צילומי שיניים, הנדרשים כדי לבצע טיפולים מסובכים אלה. הרופא המחוזי טען כי הצילומים החסרים מעידים כי יש כאן סטייה מנורמת הטיפול הסביר.
השופט קבע כי הרופא התרשל
באין כל חוות דעת אחרת, שופט בית המשפט השלום קיבל את חוות דעתו של רופא השיניים מטעם התביעה במלואה. השופט קבע כי בהתאם לחוות דעת זו ולמכתבו של הרופא המחוזי, הנתבע התרשל בתפקידו היות וקיים קשר סיבתי מובהק בין הכאבים מהם סבל התובע לטיפול הרשלני בו.
בהתאם לזאת, השופט קיבל את עמדת התביעה. השופט פסק כי על הנתבע לשלם לתובע סכום של כ-60 אלף שקלים בגין הכאב והסבל שנגרמו לו.
יחד עם זאת, השופט דחה את בקשת התביעה להטיל על הנתבע לשלם על הטיפולים העתידיים שיעבור התובע. לטענת השופט, לא סופקה הוכחה לכך שהתובע צריך טיפול עקב הטיפול הרשלני של הנתבע, ויש סיכוי סביר שהתובע זקוק לטיפול שיניים עקב גילו.
.jpg)
.jpg)
