במדינה כמו ישראל, בה שירות החובה הצבאי של חלק ניכר מהחיילים הוא קרבי, אין מנוס ככל הנראה מפגיעות כואבות. אבל לעיתים רבות לא מדובר בפגיעה פיזית דווקא, אלא בפגיעה בנפש, הנובעת מאירועים טראומטיים שחווה החייל בזמן שירותו הצבאי, במהלך מלחמה או בקרב.
יש לכם שאלה?
פורום דיני צבא | משפט פלילי צבאי
חייל לשעבר, ששירת כלוחם חי"ר ביחידה מובחרת במהלך האינתיפאדה הראשונה, הוכר באופן תקדימי על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב, כמי שסובל מפוסט טראומה עקב חוויות שחווה במהלך שירותו ולא בשל אירוע בו עמד בפני סכנה משמעותית לחייו. בהחלטה זו ביטלו למעשה השופטים את החלטות ועדת הערעורים על פי חוק הנכים, תוך שהם מעבירים ביקורת חריפה על הדרך בה טופל המקרה, שנגרר במשך עשור.
נקלע לשגרה אלימה
ראשיתו של הסיפור כאמור בימי האינתיפאדה הראשונה. החייל, אז בן 19, נטל חלק באירועים שונים, אותם הגדיר כאלימים ויומיומיים. שגרת יומם של החייל והיחידה בה שירת ביהודה ושומרון, כללה יידוי אבנים מתמיד מצד פלסטינים, בקבוקי תבערה ואלימות כוללת, עליהם השיבו החיילים במכות, שימוש בגז וכדורי גומי ולזמן מסוים אף באש חיה כלפי מפגינים, מהלך שחשף את החייל למראות קשים של ילדים פלסטינים שנפגעו מהאש. בנוסף תיאר החייל מעצרי מבוקשים בלילות בשיתוף עם אנשי שב"כ וחיכוך קשה עם אוכלוסייה האזרחית. לאחר ששוחרר משירות סדיר, שירת החייל בכוחות המילואים פעם אחת בלבד.
ב-1998, שונה הפרופיל הצבאי של החייל, כיום בן 42, מ-97 ל-21, עקב שימוש בסמים. בשלב מאוחר יותר, פנה החייל למרפאה המתמחה בבריאות הנפש והתלונן על דיכאון. לאחר שהחלה אינתיפאדת אל אקצה, מצבו הנפשי של החייל התדרדר אף יותר, והוא אושפז למשך שלושה חודשים במרכז לבריאות הנפש והפסיק לעבוד. האבחנה לה זכה הייתה תסמונת פוסט טראומה.
המראות הקשים גרמו לפוסט טראומה
אך בבואו של החייל לקבל הכרה כנכה צה"ל הסובל מתסמונת פוסט טראומטית, נתקל בסירוב, זאת לאחר שרופא שבדק אותו קבע כי הוא אינו מוצא קשר בין מצבו הנפשי של החייל לבין שירותו הצבאי בשטחים. החייל ערער על ההחלטה, אולם גם מהלך זה נדחה, בטענה להתיישנות.
החייל פנה לבית המשפט המחוזי, וזה בחר להפנות אותו בחזרה לוועדת הערעורים לבחינה מחדש. משבקשתו נשללה פעם נוספת, חזר החייל עם התביעה לבית המשפט המחוזי, שהפך עתה את ההחלטה.
לאחר שהשופטים, יצחק ענבר, ד"ר דפנה אבניאלי ושאול שוחט, בחנו את תצהירו הקשה של החייל, שהביא אותם לשאול את השאלה, האם האירועים והמראות הקשים להם נחשף החייל, עלולים לגרום לטראומה כה קשה לבן אנוש, לא כל שכן לצעיר בן 19. המסקנה הייתה ברורה וחד משמעית.
השופטים שללו את קביעתם של ועדת הערעורים ושל קצין התגמולים מאגף השיקום, לפיה מדובר בקונפליקט מוסרי ולא במצב נפשי טראומטי. לבסוף קבעו השופטים כי על צה"ל וקצין התגמולים לשלם לחייל סכום של 58,500 אלף שקל בעבור הוצאות משפט ושכר טרחה עו"ד. יש לציין, כי בשל התקדים שיוצר פסק הדין, נוצר מעתה והלאה פתח לתביעות דומות מצד חיילים, שחוו אירועים שונים במהלך השירות.
.JPG)
