בענפים בהם נעשה שימוש בגורם מתווך כקבלן עבודה, נוצרת לא פעם בעיה הקשורה לזכויות סוציאליות שלא ניתנו, תשלומים שלא שולמו וכדומה. תביעות מסוג זה ניתן למצוא בענפים המועדים לכך, כמו בנייה וחקלאות. להלן דוגמא לתיק בו השופטת, לאחר בחינת הראיות שהוצגו מולה, החליטה לפסוק לטובת הנתבעים (המעסיקים). זאת תוך כדי שהיא דוחה את טענתו של התובע באשר לקיום יחסי עובד מעביד בינו לבין הנתבעים.

 

יש לכם שאלה?

פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )


המקרה המדובר עסק בפלסטיני תושב כפר קצרה שבנפת שכם שהגיש תביעה בבית הדין האזורי לעבודה כנגד זוג חקלאים (נתבעת 1 ונתבע 2) ממושב פצאל שבבקעת הירדן. התובע טען כי עבד באדמותיהם של הנתבעים במשך כשנה ושלושה חודשים, אך לא זכה לקבל את התנאים הסוציאליים להם הוא זכאי על פי חוק (כגון פדיון ימי חופשה דמי הבראה, אי הפרשה לקרן פנסיה וכדומה). לטובתו, התובע הציג ארבעה רישיונות תעסוקה שנופקו לו בידי קמ"ט תעסוקה, כולם ללא חותמת של הקמ"ט.


לעומת זאת, הנתבעים טענו כי התובע מעולם לא עבד עבורם, ומבירור שהם ערכו מול קמ"ט תעסוקה, התברר כי שמו של התובע כלל לא מופיע ברשימת השמות אותם העבירו לקמ"ט. כדי לחדד עובדה זו, טענו הנתבעים כי באחרונה אף הגישו תלונה למשטרה בגין זיוף בקשות לרישיונות עבודה בשמם. בנוסף, הנתבעים ציינו כי תופעה זו, שעדויות ראשונות לה הופיעו עוד בשנת 2003, גורמת לכך שהם וחקלאים אחרים הפכו לחשופים לתביעות רבות ודומות לבקשה לזכויות סוציאליות ותשלומים.


סתירה נוספת שהציגו הנתבעים הייתה כי התובע טען לעבודה בשדות חצילים, קישואים ועגבניות, כשלמעשה הנתבעים מעולם לא גידלו קישואים ועגבניות, והינם מוכרים כמגדלי חצילים ופלפלים, כשכאלה גדלים על מספר רב של דונמים.


סתירות רבות בטענות התובע


התובע, שהיה גם היחיד שהעיד מטעם עצמו, סתר עצמו לכל אורך הדיון בתיק. לדוגמה, הוא טען כי הוא קיבל שכר חודשי במזומן על סך 1,500 שקלים מידי הנתבע עצמו, שאף פיקח עליו ישירות ביום העבודה. כמו כן, הוא העיד על שבוע עבודה בן שבעה ימים. לעומת זאת, בכתב התביעה, התובע העיד בעצמו על 24 ימי עבודה בחודש וטען כי הוא הרוויח שכר יומי בן 140-150 שקל ליום. שכר שסכומו הכולל אינו מתיישב עם הפרטים שמסר קודם לכן.


כאשר התובע נשאל על כך, הוא מסר שמרבית השכר היומי, 110 שקל, הלך לטובת תשלום למסיע שהביא אותו ואת העובדים הנוספים לשטחי החלקות של הנתבעים. על טענה זו, השיב נתבע 2 כי עלות ההסעה עומדת על 15 שקל ליום ולא יותר מכך.


התובע המשיך להתקשות בהצגת טיעוניו, בכל הנוגע להצגת אישורי עבודה ושהייה נכונים התואמים את הזמן והמקום עליהם דובר. בנוסף, הוא העיד כי ישנם עובדים נוספים שעבדו עמו אצל הנתבעים באותה תקופה, אך לא הביא אותם להעיד מטעמו והסתפק בעדותו שלו.


התובע כלל לא זיהה את הנתבעים


להלן חיזוק נוסף לטענת הנתבעים, כי התובע לא עבד אצלם מעולם. התברר שקודם לתחילת הדיון עלו השלושה יחד במעלית ולדברי הנתבעים, הם לא זיהו את התובע והוא לא זיהה אותם. נתבע 2 הסביר כי במשך שנים עבד כספק בלעדי מול חברת מזון גדולה ושכר קבלנים שהעסיקו כל אחד כ-150 עובדים, להם העביר בסוף החודש המחאה לתשלום, מה שמבטל את טענת התשלום במזומן, על ידו, לתובע.


בעיה נוספת שנרשמה לחובת הנתבע הייתה שמספר ת. הזהות שלו לא הופיע ברשימת קמ"ט תעסוקה שהעבירו בני הזוג לגוף זה כדי להוציא אישורי עבודה בשנים המדוברות.


בהכרעתה כתבה השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, כי התובע לא הצליח להוכיח שהיה מועסק אצל הנתבעים, ועל כן היא דחתה את טענותיו מבלי צורך לדון בהן. בנוסף השופטת הצביעה על לא מעט חורים בעדותו של התובע ועל אי התאמות מרובות בגרסאותיו. לבסוף פסקה השופטת כי היא דוחה את התביעה ועל התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט על סך 3,500 שקל.