תמ"ש 53246-03-12

 

הורים רבים בישראל פונים להליכי פונדקאות. עם זאת, בעקבות חללים מסוימים בחקיקה הישראלית בנושא זה, פעמים רבות ההורים נאלצים להתמודד עם מכשולים משפטיים ובירוקרטים. לדוגמא, סוגיות הנוגעות למעמדם של ההורים הביולוגיים מול ילד שנולד להם במסגרת הליכי פונדקאות בחו"ל. להלן מקרה אשר זהו עניינו.

 

יש לכם שאלה?

פורום פונדקאות
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות


בני הזוג במקרה דנן התקשו להביא לעולם ילדים ביולוגיים. אי לכך, הם פנו להליכי פונדקאות בארמניה. הליכי הפונדקאות בוצעו באופן הבא. בגופה של הפונדקאית הארמנית הושתל עובר שנוצר כתוצאה מהפריית זרעו של הגבר עם ביצית האישה. ההריון נתפס ובסופו נולד לבני הזוג ילד בחו"ל. ההורים נרשמו כהוריו הביולוגיים של הילד בתעודת הלידה בארמניה. כמו כן, כך גם נקבע בטפסים הרשמיים של הקונסוליה הישראלית בארמניה. אי לכך, בני הזוג ביקשו כי בהתאמה למסמכים אלה, הם יירשמו גם כהוריו של הילד במרשם האוכלוסין הישראלי. כעת, הם נאלצו להתמודד עם שורה של סירובים מצד משרד הפנים.


טענותיו של משרד הפנים - רבות ומגוונות


בדומה לזוגות רבים המביאים לעולם ילד בהליך פונדקאות בחו"ל, גם בני הזוג דנן נתקלו בסירוב רישום מצד משרד הפנים. אי לכך, השניים הגישו לבית המשפט לענייני משפחה תביעה אשר במסגרתה הם ביקשו להכיר בהם כהוריו של הקטין. בשלב הראשון, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים הסכימו לערוך לאב בדיקת סיווג רקמות. בדיקה זו קבעה כי האב הוא אכן אבי הילד. אי לכך, משרד הפנים נאות לרשום את האב בתור אביו הביולוגי של הילד. עם זאת, בכל הנוגע לאם, משרד הפנים והמדינה דרשו כי זו תחל בהליך אימוץ.


כידוע, אימוץ ילדים בישראל יכול להיות הליך ארוך וממושך. במסגרת הליכי אימוץ, הרשויות עורכות להורים בדיקות שונות, דורשות הצגת תסקירים רלבנטיים וכדומה. המדינה הפנתה את בית המשפט להעדרו של חוק ספציפי בנושא אמהות בפונדקאות. כמו כן, נטען כי אין מנוס מאימוץ נוכח הוראת "דין יולדת" בחוק תרומת ביציות. מדובר בקביעה משפטית לפי חוק תרומת ביציות אשר מכירה באם המולידה כאם הביולוגית.


בית המשפט: אין להפלות בין האם לאב


בני הזוג לא אמרו נואש. השניים פנו פעם נוספת לבית המשפט לענייני משפחה. בהליך החדש, נטען כי גם האם עברה בדיקת סיווג רקמות שהצביעה על כך שהיא אימו הביולוגית של הילד. חרף כך, היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים נותרו בסירובם. כעת, המדינה טענה כי נושא הפיריון וההולדה עמד במרכז דיוניה של וועדה ציבורית שהגישה לאחרונה את המלצותיה. נטען כי הוועדה הציבורית קבעה שכאשר מדובר בהליכי פונדקאות בחו"ל, האם הגנטית חייבת לקבל צו הורות במסגרת הליך משפטי מיוחד, ורק לאחר מכן היא תוכל לרשום את עצמה כאימו של הילד במרשם האוכלוסין.


המדינה הדגישה כי הוראות החוק הנ"ל נועדו להגן על זכויותיה של הפונדקאית, מקל וחומר כאשר האחרונה מתגוררת בחו"ל וקשה לבחון האם היא שימשה מרצונה כפונדקאית. ההורים לא היו מוכנים לקיים הליכים משפטיים נוספים. הם הדגישו כי הם מגדלים את הילד, ולאחרון כבר מלאו שנתיים ימים. ההורים טענו כי ההלכה הפסוקה הכירה זה מכבר בבדיקת סיווג רקמות כעילה המצדיקה הכרה באם כהורה ביולוגי.


בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענות ההורים. השופטת, חני שירה, ציינה בפסק דינה כי קביעה אחרת הייתה עלולה ליצור אפליה כלפי האישה. בפסק הדין הודגש כי יש מקום להשוות את מצבה המשפטי של האם, אשר "צלחה בהצלחה" בדיקת סיווג רקמות, למצבו המשפטי של בעלה. הודגש כי שני ההורים עברו ביחד את אותו המסלול ולא היה מקום לקבוע לגביהם דין שונה.