תאמ (אשד') 26157-01-12
במקרים בהם פורצת אשר במוקד מסוים, ייתכן בהחלט כי האש תתפשט ותגרום לנזקים גם באזורים נוספים. לדוגמא, אש המתלקחת בדירה בבית משותף יכולה לגרום לנזקים משמעותיים לדירות הסמוכות לה. בסיטואציות כגון דא, בעל הנכס אשר אצלו פרצה האש לראשונה צריך להוכיח שהוא לא התרשל במניעת המקרה. דהיינו, להוכיח שהוא נקט בכל האמצעים הסבירים בכדי למנוע את התפרצות האש.
יש לכם שאלה?
פורום תביעת ביטוח
פורום בתים משותפים | תביעות למפקחת
פורום ביטוח - נזקי רכוש
פורום סכסוכי שכנים
על פי רוב, בתביעות נזיקין, התובע צריך להוכיח כי הנתבע גרם לנזקו. זאת נוכח הכלל "המוציא מחברו עליו הראיה". עם זאת, כאשר עסקינן בנזקי אש, בשל אופייה של האש וטיבה, נטל ההוכחה רובץ לפתחו של בעל הנכס שממנו פרצה האש. כך קובע סעיף 39 לפקודת הנזיקין.
על פי סעיף זה, תביעה נזיקית אשר מוגשת כאשר הנזק המדובר נגרם בעקבות אש בגין שריפה, נטל ההוכחה יונח על כתפי הנתבע וזאת כאשר הוא היה אחראי על האש, או שהוא בעל המיטלטלין או תופס המקרקעין שמהם יצאו הלהבות. בסיטואציה זו, קובע סעיף 39 לפקודה, הנתבע צריך להוכיח שהאש פרצה שלא בגין אשמתו ו/או רשלנותו.
למשל, כאשר אדם מתיר לקטין חסר ניסיון לעשות שימוש בכיריים הפועלים על גז, וכתוצאה מכך מתלקחת בדירה שריפה מסוכנת, הרי שניתן לייחס לאחרון אחריות למקרה. במקרה זה, ייתכן כי בעל הנכס יימצא אחראי לנזקי הדירות הסמוכות בעקבות השריפה.
דוגמא לפסק דין
השריפה במקרה דנן פרצה בדירה מסוימת וגרמה לנזקים לדירה סמוכה. דיירי הדירה הסמוכה הפעילו פוליסת ביטוח דירה וחברת הביטוח נשאה בתשלום הכיסוי הביטוחי. לאחר מכן, חברת הביטוח הגישה תביעת שיבוב כנגד בעל הנכס אשר השריפה פרצה בדירתו. חברת הביטוח טענה כי אין ספק שהשריפה פרצה בדירת הנתבע ולא יכולה להיות מחלוקת כי האש התלקחה לדירת מבוטחיה. מנגד, הנתבע טען כי לא הוכחה הסיבה לפרוץ השריפה וגם השמאי מטעם חברת הביטוח לא השכיל להתחקות אחר נסיבות המקרה. הודגש כי בעת הבדיקה של השמאי במקום, דירת הנתבע הייתה נעולה והשמאי כלל לא ביקר בה.
בית המשפט קבע כי בהתחשב בהוראותיו של סעיף 39 לפקודת הנזיקין, מרגע שהוכח כי האש פרצה בנכסו של הנתבע, היה עליו להוכיח העדר רשלנות. עם זאת, הנתבע לא הרים את הנטל האמור. על פי החוק, נטל ההוכחה הנ"ל דרש מהנתבע להוכיח כי הוא נקט בכל אמצעי הזהירות עד כדי שלא ניתן להניח שהאש פרצה מחמת רשלנותו. הנתבע לא הציג כל ראיה אשר הייתה יכולה להוכיח כי הוא נקט באמצעי זהירות כלשהם בכדי למנוע התלקחות אש בנכס. יודגש כי השריפה פרצה כאשר הדירה לא הייתה בחזקת הנתבע אלא בחזקת דיירת ששכרה את המקום. עם זאת, הנתבע לא הוכיח כי הוא תיחזק את הדירה כראוי ולא הייתה בידיו כל גרסה שהייתה יכולה להעביר את הנטל לאחריות הדיירת בנכס.
לסיכום,
תביעות העוסקות בנזקי רכוש אשר נגרמים כתוצאה מאש דורשות לא אחת התחקות אחר מקור האש ונסיבותיה. בניגוד לתביעות נזיקין "רגילות", בהן נטל ההוכחה באשר לרכיבי התביעה מוטל על התובע, בתביעות העוסקות בנזקי אש נטל ההוכחה יכול להיות מונח על כתפי הנתבע. במידה ומוכח כי האש פרצה והתלקחה בנכסו של הנתבע, הרי שעליו להוכיח העדר רשלנות. אי עמידה בנטל זה תחייב את האחרון בפיצויים. זאת היות וחזקה עליו שהוא התרשל באי מניעת האש.
