אדם אשר נאלץ להתמודד עם כתב אישום פלילי בגין שורה של עבירות מרמה וניסיונות להשפיע לכאורה על שערי ניירות ערך, הגיש תביעה כנגד שותפו העסקי לשעבר ובנק איגוד. התובע טען כי היה זה שותפו העסקי אשר ביצע את העבירות תוך כדי קבלת סיוע של הבנק ואגב ידיעתו. לדבריו, ההליך הפלילי שנוהל כנגדו היה מיותר וגרם לו לעוגמת נפש ולנזקים כלכליים. התביעה הוגשה על סך של 7.5 מיליון שקלים.

 

יש לכם שאלה?

פורום משפט מסחרי ודיני חברות
פורום דיני זכיינות
פורום רשלנות מקצועית
פורום דיני ניירות ערך | תביעות בשוק ההון, פורקס, אופציות בינאריות ומעוף


כאמור, התובע התמודד עם הליך פלילי מורכב בגין פעולות שבוצעו על ידי שותפו העסקי. האחרון מכר ורכש מניות מחשבונו של התובע, וכן מחשבונותיהם של כ-40 עובדים בחברה המשותפת, וזאת על מנת לקבע את שער המניה של החברה. ההליך הפלילי כנגד התובע הסתיים ללא הרשעה. בית המשפט קבע כי הפעולות המדוברות התבצעו ללא ידיעתו של התובע ומאחורי גבו. יודגש כי בית המשפט מצא גם ארבע פעולות בהן הייתה לתובע אחריות מסוימת, וזאת לאחר שנקבע כי הוא "עצם את עיניו" למרות שהייתה לו אפשרות להניח שמדובר במעשים בלתי חוקיים.


התובע: השותף והבנק הוליכו אותי שולל


התובע טען כי הוא הולך שולל על ידי השותף העסקי, וזאת כאשר האחרון ביצע עבירות פליליות רבות תוך כדי שימוש בהרשאה פשוטה שניתנה לו לרכישת מניות. כמו כן, התובע הפנה אצבע מאשימה כלפי הבנק אשר לכאורה סייע לשותף ועצם את עיניו חרף ההתנהלות הבעייתית. במסגרת תביעת הפיצויים, התובע טען כי הוא זכאי לפיצוי בגין שורה של ראשי נזק כגון הפסד כספים, הפסד השתכרות, הוצאות ההליך הפלילי, עוגמת נפש ופגיעה במוניטין.


התובע הוסיף כי הוא נתן בבנק אמון מלא והיה סבור כי נציגיו יפעלו לטובתו. נטען כי הייתה זו התנהלות הבנק אשר הולידה את ההליך הפלילי. לגבי השותף, התובע טען כי זה התרשל כלפיו. מבחינת הבנק, נטען כי עסקינן בהפרת חובות הגילוי והאמון המוטלות עליו מכוח מערכת יחסי בנק-לקוח.


טענות הבנק והשותף העסקי


השותף טען כי הפעולות אשר בוצעו בחשבון הבנק של התובע היו בעידודו ובידיעתו. אי לכך, לדבריו, הוא לא היה חייב בתשלום פיצויים לאחרון. הבנק ציין כי פעולותיו של השותף העסקי בחשבון בוצעו באישורו של התובע. כמו כן, נטען כי התובע "ידע היטב מה מתרחש בחשבונו" והוא "היה מעורה בהליכי הנפקתן של המניות". מבחינה עקרונית, הבנק טען כי הוא איננו משמש כ"שמרטף" עבור לקוחותיו ונציגיו פעלו כחוק ותוך כדי נקיטת הזהירות המתחייבת.


בית המשפט: פיצויים בסך 1.8 מיליון שקלים


בית המשפט קבע כי יש לקבל את התביעה באופן חלקי. השופטת, ד"ר דפנה אבניאלי, קבעה כי נוכח הממצאים המרשיעים בהכרעת הדין הפלילית בעניינו של השותף, ניכר כי האחרון רכש ומכר את המניות בכדי להשפיע על שיעור המניה של החברה. הודגש כי בית המשפט קבע בהליך הפלילי באופן חד משמעי כי מדובר היה בפעולות שבוצעו שלא כחוק, הן בחשבון הבנק של התובע והן בחשבונות הבנק של כ-40 עובדי החברה.


מבחינת הבנק, בית המשפט מתח ביקורת על התנהלותו מול השותף ונקבע כי הוא נשמע למוצא פיו של האחרון נוכח היותו "לקוח מכובד". אי לכך, בית המשפט קבע כי אין ספק שהבנק והשותף היו אחראיים באופן ישיר לכך שהתובע נאלץ להתמודד עם ההליך הפלילי. מבחינת השותף, בית המשפט קבע כי האחרון היה אחראי לנזקיו של התובע וזאת משום שהוא, בתור שותפו העסקי וחברו הטוב, נתן בו אמון מלא.


השותף, כך נקבע, "ניצל" את ההרשאה הפשוטה שניתנה לו על ידי התובע בכדי לבצע שורה של עבירות פליליות. בית המשפט מתח גם ביקורת על התנהלות הבנק וקבע כי הוא ידע היטב שהפעולות אינן חוקיות. אי לכך, נקבע כי הבנק הפר כלפי התובע את חובות האמון ותום הלב. כמו כן, הבנק לא יידע את התובע באשר לביצוע הפעולות הלא חוקיות, ובכך הוא הפר כלפי האחרון גם את חובת הגילוי.


לסיכום, בית המשפט קבע כי לולא עצימת העיניים של הבנק, סביר להניח שהתובע היה יכול לעצור את השותף מבעוד מועד ולחסוך מעצמו את העבירות ו/או ההליך הפלילי. בית המשפט פסק לטובתו של התובע פיצויים בסך כ-1.8 מיליון שקלים. נקבע כי הפיצויים ישולמו הן על ידי השותף והן על ידי הבנק.