עב 002030/07
שאלת קיומם של יחסי עובד מעביד מקימה זכויות וחובות כלפי הצדדים להתקשרות. לדוגמא, במידה ואדם מועסק אצל אחר, והוא מפוטר מעבודתו לאחר יותר משנה, הוא זכאי לפיצויי פיטורים. כמו כן, מעביד חייב בחובות שונים כלפי העובד כגון ביטוח לאומי, מס בריאות, פנסיה וכו'. לא אחת, צדדים למערכת יחסים עסקית חלוקים באשר לקיומם של יחסי עובד מעביד ביניהם.
יש לכם שאלה?
פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה
פורום חוזה עבודה
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום פיצויי פיטורין
עשרות אלפי נהגי מוניות פועלים כיום בישראל. מסגרות ההעסקה של נהגים אלה שונות זו מזו - נהגי מוניות עצמאיים, נהגי מוניות שכירים, נהגי מוניות המשכירים מונית באופן פרטי, נהגי מוניות העובדים על רכב של בן משפחה וכדומה. שאלות הנוגעות ליחסי עובד מעביד של נהגי מוניות הינן אפוא סוגיה נפוצה בבתי הדין לעבודה. להלן דוגמא למקרה כאמור.
תביעת נהג מונית נגד תחנת מוניות
מדובר בנהג מונית אילתי אשר הגיש תביעה כנגד חברה המפעילה תחנת מוניות בעיר הדרומית. במהלך התביעה, נהג המונית טען כי הוא היה זכאי לשורה של זכויות עובדים ממעסיקתו, לרבות פיצויי פיטורים בשל נסיבות הפסקת עבודתו בחברה. חברת המוניות טענה כי היא לא הייתה חייבת בתשלומים המדוברים וזאת משום שלא היה מדובר ביחסי עובד מעביד. דהיינו, נטען כי התובע היה נהג עצמאי שעבד מולה כקבלן.
בית הדין לעבודה בחן את יחסי הצדדים וקבע כי הדין עם הנהג. משמע, נקבע כי נהג המונית היה עובד שכיר של חברת המוניות וזו הייתה חייבת בתשלומי השכר השונים ובפיצויי הפיטורים. החברה ניסתה במהלך המשפט להציג מסמך עליו התובע חתם עם תחילת ההתקשרות המשותפת. במסמך זה, הנהג חתם כי הוא "מודע לכך שלא מתקיימים בינו לבין תחנת המוניות יחסי עובד מעביד". כמו כן, במסמך נקבע כי נהג המונית לא יוכל לתבוע את חברת המוניות בעתיד בנוגע לתביעות הקשורות ליחסי העבודה ביניהם כגון שכר עבודה, פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת וכו'.
מסמך הפוגע בזכות קוגנטית איננו תקף
בית הדין לעבודה קבע כי מסמך ההתקשרות לא היה בעל נפקות משפטית רלבנטית וזאת משום שמדובר בפגיעה בזכות קוגנטית של עובד שכיר. בפסק הדין נקבע כי התקיימו יחסי עובד מעביד בין הנהג לנתבעת לאורך כל תקופת העבודה המשותפת. בית הדין לעבודה תיאר את יחסי העבודה ואת הסיבה לכך שהוא מצא לנכון להכיר בתובע כנהג שכיר.
ראשית, ההכנסות מהמונית התחלקו חצי-חצי בין הנהג לתחנת המוניות, ושכרו של האחרון שולם לו באמצעות תלוש שכר בסוף החודש. כמו כן, החברה הייתה זו אשר התקזזה על הוצאות הדלק מול מס הכנסה והיא נשאה בכל ההוצאות השוטפות לתחזוקת המונית (תיקונים, ביטוחים וכדומה). למעשה, התובע בסך הכל "העמיד את עצמו" לרשות תחנת המוניות ולא נשא בכל סיכוני רווח-הפסד מבחינת עבודתו.
יודגש כי המונית הייתה שייכת לתחנת המוניות וכאשר העבודה המשותפת נפסקה היה זה מנהל התחנה שדרש מהנהג להשיב לו את מפתחות המכונית. במאמר מוסגר יצוין כי הוויכוח בין הצדדים פרץ בשל תאונת דרכים עם המונית אשר הנהג והתחנה היו חלוקים בנוגע לתשלום בגינה. לסיכום, בית הדין לעבודה קבע כי נהג המונית היה עובד שכיר של תחנת המוניות והוא היה זכאי לתשלום פיצויי פיטורים בגין פיטוריו.