גירושין אינם הליך קל, והם אף מורכבים עוד יותר כאשר מעורבים בהם ילדים. לצערנו הרב, הורים רבים מנהלים את מאבק הגירושין על גבם של הילדים. טענה "נפוצה" במקרים אלה הינה אלימות במשפחה כלפי הילדים מצד אחד ההורים. טענות כגון דא מבקשות אפוא להגשים מספר מטרות. חשוב להדגיש כי במידה ואכן קיימת אלימות כלפי הילדים, מדובר בניסיון אמיתי וכנה להגן על הקטינים. עם זאת, לא אחת, בקשות כגון דא מהוות חלק מהאסטרטגיה אשר עומדת מאחורי הליך הגירושין של צד כזה או אחר. מיותר לציין כי במידה ואחד ההורים יוגדר כמסוכן לילדים, הדבר עלול לפגוע באחרון בבוא בית המשפט להכריע בענייני משמורת והסדרי ראיה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום צו הרחקה הגנה במקרי הטרדה מאיימת
פורום אלימות במשפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום הסכם גירושין


אב פנה לבית המשפט וביקש מהשופטת להוציא צו הרחקה שיפריד בין האם לילדיהם המשותפים. במסגרת הבקשה המדוברת, האב ביקש להציג בפני בית המשפט תקליטור אשר "הוכיח" את טענותיו. עם זאת, ולהפתעתו הרבה, השופטת דווקא מצאה לנכון להרחיק אותו מהילדים. אי לכך, האב פנה לבית המשפט העליון וביקש לפסול את השופטת מלדון בעניינו.


התקליטור מוגש בניגוד לסדרי הדין


כפי שצוין לעיל, הליכי הגירושין בין האב לאם התנהלו מזה תקופה. ההליכים נפתחו בהגשת בקשה של האב לצו מניעת הטרדה מאיימת מצד אשתו. האב טען כי יש בידיו תקליטור אשר יכול להוכיח אלימות של האישה כנגד הילדים. לטענתו, לא רק שהשופטת קבעה שהוא צריך להיות מורחק מהבית, אלא שהיא אף לא בחנה את התקליטור. האב הוסיף כי השופטת אמרה לו במהלך הדיון "יש לי הרבה ניסיון ואני לא טועה - מי שצריך להיות מורחק, זה אתה".


מבחינת הראיה לגופה, השופטת קבעה כי אין להביט בתקליטור וזאת משום שהראיה לא הוגשה בהליך בכפוף לסדרי הדין. הודגש כי החשיבות בקיום סדרי הדין במקרה דנן הוסברה לאב היטב בדיון קודם. השופטת הוסיפה כי האב לא התייחס לדברים ובחר לנסות ולהגיש את הראיה פעם נוספת בדיון הנוכחי. בהחלטת השופטת נקבע עוד כי האווירה בדיון לא הייתה עוינת והאב אף פנה אליה באופן ישיר למרות שהוא הגיע להיכל בית המשפט כאשר הוא מיוצג.


יתרה מכך, השופטת התייחסה גם לכך שיחידת הסיוע שליד בית המשפט מצאה שהאם איננה מסוכנת כלל לילדיה. יחידת הסיוע המליצה, עם זאת, על הפרדת הניצים והרחקת אחד ההורים מהמתחם. אי לכך, השופטת הציעה לאב "לעזוב מרצון באופן זמני". הודגש כי היות והאישה נשאה בנטל הפרנסה של הבית, והיות והמשפחה גרה בסמוך לקרובי משפחתה, הרי שהיה זה רק הגיוני.


"תפיסות סטריאוטיפיות"?


במסגרת הערעור על ההחלטה בבית המשפט העליון, האב טען כי בית המשפט נקט כלפיו ב"ראיית עולם סטריאוטיפית" אשר הביאה לשפיטה חסרת שוויון. האב הוסיף כי במידה והמצב היה הפוך, והוא היה המפרנס המשפחתי, הרי שבית המשפט לא היה מרחיק את האישה מהבית. האישה טענה כי יש לדחות את בקשתו של האב וזאת משום שהאחרון ביקש "להלך אימים על השופטת". האם הוסיפה כי בעלה, לדאבונה, השתמש באופן ציני בילדים בכדי לזכות ב"נקודות" בהליך הגירושין. אי לכך, נטען כי היה מקום לדחות את הבקשה ואף להטיל על האב תשלום הוצאות משפט.


בית המשפט העליון דחה את הבקשה לפסול השופטת. השופטת נאור קבעה כי היא מקבלת אחד לאחד את נימוקיו של בית המשפט לענייני משפחה. הודגש כי ההצעה שהבעל יעזוב את הבית באופן זמני ניתנה מתוך סמכותו של בית משפט קמא. כמו כן, בפסק הדין נקבע כי בית המשפט נקט באופן זהה על מנת לסייע לצדדים להתגבר על הסכסוך ולפתור את המחלוקות ביניהם באופן יעיל וראוי. יתרה מכך, השופטת נאור ציינה כי לא ניתן כנגד האב צו הרחקה, ולראיה - הוא עדיין גר בבית. בסופו של דבר, בית המשפט העליון פסק כי האב ישלם את הוצאות אשתו בשיעור 10,000 שקלים.