חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 קובע כי ניתן לזמן קטין לחקירה כאשר האחרון חשוד בביצוע עבירה. עם זאת, ומטבע הדברים, חקירת קטין איננה זהה לחקירת בגיר. היות ומדובר בקטינים, אשר הוריהם אחראים עליהם, חקירת קטין חייבת להתבצע תוך יידוע ההורים. עם זאת, ניתן לערוך חקירת קטין גם ללא ההורים וזאת בהתאם לחריגים הקבועים בחוק הנוער.

 

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום עבריינות נוער
פורום רישום פלילי
פורום ועדות שחרורים


לדוגמא, הקטין יכול לבקש שלא להזמין את הוריו לחקירה. במקרה כגון דא, החוקרים מחויבים להודיע על כך לפקיד הסעד. כעת, פקיד הסעד רשאי להחליט האם למסור הודעה להורים חרף בקשת הקטין או לנהל את החקירה ללא ידיעת האחרונים. דוגמא נוספת הינה כאשר קצין המשטרה, אשר אמון על חקירת המקרה, סבור שמסירת הודעה להורים "תעכב את חקירת העבירה שבוצעה". כמו כן, ייתכן ויהיה קיים קושי במסירת ההודעה להורי הקטין ו/או יסוד סביר להניח שהמתנה עד למסירת הודעה כגון דא תסכל מניעת פשע או תמנע את חקירת העבירה באופן יעיל. חשוב להדגיש כי גם בסיטואציות אלה מוטל על השוטרים ליידע את ההורים או למסור הודעה בעניין לבגיר אחראי על הקטין (לדוגמא, מורה או מדריך נוער). במידה והמשטרה איננה מקיימת את הוראות החוק הנ"ל, ייתכן והיא תחויב בתשלום פיצויים. דוגמא למקרה כגון דא נדונה לאחרונה בבית המשפט השלום בתל אביב.


פיצויים לנער בן 12 שנחקר ללא הוריו


בית המשפט קבע כי משטרת ישראל תשלם פיצויים בסך 1,500 שקלים לקטין בן 15 שעוכב לחקירה ללא נוכחות הוריו. הסיבה לחקירה הייתה שפיכת בקבוק משקה קל על ניידת משטרה. לאחר המעשה, הקטין הובהל לתחנת המשטרה, ללא הוריו, וזאת חרף גילו הצעיר. השופטת, יעל הניג, כתבה בהחלטתה כי מדובר ברשלנות מבחינתה של המשטרה. נקבע כי מעשי השוטרים במקרה דנן עלו כדי הפרת זכויותיו של הנער לפי חוק. יתרה מכך, השופטת הוסיפה כי היות ומדובר בנער רך בשנים (בן 12 במועד האירועים), סביר להניח שהוא חווה בתחנת המשטרה מצוקה של ממש.


פסק הדין הנ"ל ניתן במסגרת תביעה נזיקית שהוגשה כנגד המשטרה על ידי הקטין והוריו. התובעים טענו כי משפחתם ערכה בשנת 2010 פיקניק ביער סמוך לירושלים. לטענתם, בשלב מסוים פרצה תגרה בין מטיילים שעברו ביער לבין בני המשפחה. למקום הוזעקה ניידת משטרה. הנער, אשר היה בן 12 במועד המדובר, שפך משקה גל על הניידת ואף קילל וגידף את השוטרים. כעת, השוטרים הכניסו את הנער לניידת ולקחו אותו עימם לתחנת המשטרה. ההורים טענו כי המעשה היה אגב אלימות בלתי סבירה מצדם של אנשי החוק.


חלק מפעולות המשטרה היו ראויות


הנער נחקר במשטרה והתיק בעניינו נסגר. במסגרת התביעה, נטען כי החקירה והמעצר של הקטין נוהלו ברשלנות. עם זאת, השופטת קבעה כי היא מקבלת את טענות המדינה לכך שהאירוע היה "אירוע אלים ומתגלגל". כמו כן, השופטת הוסיפה כי החלטתם של השוטרים בשטח להרחיק את המעורבים מהמקום הייתה סבירה בנסיבות העניין. עם זאת, נקבע כי עיכוב הנער, באופן שהדבר בוצע, עלה כדי רשלנות שוטרים.


השופטת ציינה כי במידה והיא הייתה מחמירה עם השוטרים ביתר שאת, הרי שהדבר היה עלול "לרפות את ידיהם" במאבק כנגד אירועים אלימים ושמירה על הסדר הציבורי. כמו כן, הודגש כי בן זוגה של אמו של הנער הגיע לתחנת המשטרה, טרם תחילת החקירה, חתם על טופס נוכחות הורה וביקש להביא למקום עורך דין מטעמו. עם זאת, נקבע כי המשטרה התרשלה בכך שהיא לא אפשרה לנער לנסוע עם אמו בניידת. לסיכום, נקבע כי המשטרה לא הייתה יכולה לקחת "באלימות" נער בן 12 בניידת לתחנת המשטרה, וזאת ללא נוכחות אימו עימו. השופטת קבעה כי למרות שמדובר ללא ספק באירוע אלים, הרי שעדיין עסקינן בילד בן 12 שהיה מקום שלא להפרידו מהוריו.