נשים רבות נאלצות להתמודד עם סרבנות גט. לאחרונה, כאשר אחד מסרבני הגט נמלט מבית הדין הרבני חרף היותו אזוק בידיו, הסוגיה עלתה לכותרות פעם נוספת. בתגובה לתהודה התקשורתית, בתי הדין הרבניים אף החליטו על פרסום שמותיהם ותמונותיהם של סרבני גט.
יש לכם שאלה?
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום דיני משפחה
פורום גישור משפחתי | גירושין בהסכמה - הכנה לגירושין
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
סרבנות גט הינה מצב בו הבעל איננו מוכן להעניק לאשתו את הגט, ובכך הוא גורם לעגינותה. דהיינו, הוא מונע ממנה להתקדם בחייה ולהמשיך לפרק הבא שלאחר הפרידה. בתי הדין הרבניים מבקשים לסייע לנשים אלה, אך לא תמיד הם מצליחים בכך. להלן דוגמא למקרה בו למרות שהבעל חויב בתשלום פיצויים בגין סרבנות גט, ולמרות שהוא הסכים להעניק לאישה את גטה, בית הדין הרבני קבע כי יש לדחות את התביעה מחמת היותו של הגט - גט מעושה. נקבע כי הבעל היה מעוניין לתת את הגט רק בשל חשש מפני תביעות נזיקיות, ולא מתוך כוונה כנה.
פיצויים על סך 200,000 שקלים
הפרשה החלה כאשר האישה הגישה כנגד בעלה תביעת גירושין. הבעל סירב להעניק את הגט ובית הדין הרבני דחה את התביעה. מיד לאחר מכן, האישה הגישה כנגד הבעל תביעת פיצויים בגין סרבנותו. התביעה הוגשה על סך של כ-1.2 מיליון שקלים. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את טענותיה של מסורבת הגט ופסק לטובתה פיצויים בשיעור של כ-200,000 שקלים. לאחר פסק הדין בבית המשפט לענייני משפחה, האישה פנתה פעם נוספת לבית הדין הרבני בתביעת גירושין חדשה.
במסגרת תביעה זו, האישה הדגישה כי היא ובעלה אינם מנהלים יחסים מזה למעלה משבע שנים. כמו כן, לטענתה, בשל עגינותה לא נותרה לה ברירה אלא לפנות לערכאות המשפטיות ולדרוש פיצויים. האישה הוסיפה כי בית המשפט לענייני משפחה הכיר במצוקתה ופסק לטובתה פיצויי כספי משמעותי. מנגד, הבעל טען כי הוא נאלץ לקחת הלוואות על מנת לשלם את הפיצויים וכעת הוא מעוניין גם להעניק לתובעת את גטה. בית הדין הרבני הציע לאישה כי היא תקבל את הגט במקביל לוויתור על הפיצויים שנפסקו בבית המשפט לענייני משפחה. האישה סירבה לעשות כן. כמו כן, היא לא הייתה מוכנה להתחייב שלא להגיש כנגד הבעל תביעות נזיקיות נוספות בעתיד.
בית הדין הרבני מותח ביקורת על האישה העגונה
בית הדין הרבני קבע כי דין תביעת הגירושין להידחות. אי לכך, הדיינים הותירו למעשה את עגינותה של האישה בתוקפה. בפסק הדין צוין כי האישה לא השכילה להוכיח כי הייתה לה עילת גירושין אשר היה בה כדי להצדיק את שינוי פסק הדין הקודם. כמו כן, באשר להסכמתו של הבעל לגט, בית הדין הרבני קבע כי הסכמה זו נבעה מחשש מפני תביעות נזיקין עתידיות ולא משום שהנתבע היה מעוניין לתת את הגט מתוך רצון חופשי וטוב.
דהיינו, הגט הוגדר כגט מעושה. לא זו אף זו, בית הדין אף מתח ביקורת על בית המשפט לענייני משפחה בקובעו כי פסיקת הפיצויים לטובתה של האישה היוותה "גורם מכשיל בדרך לגירושין". צוין גם כי פסק הדין בתביעה הנזיקית הפר את עיקרון כיבוד הערכאות החל על מערכת היחסים שבין בתי הדין הרבניים ובתי המשפט לענייני משפחה. חרף התנהלותו של הבעל, בית הדין ציין כי הוא "מצר על הדרך שבה האישה בחרה לבצע את הליך הגירושין". בפסק הדין נקבע כי האישה הייתה זו אשר הרחיקה את הגט, ולא הבעל.
.jpg)
.jpg)
.JPG)
