(ת"א) 10677/09 תעא (ת"א) 10677-09

 

האם התפרעות עובד אשר סירב לעזוב את מקום העבודה הייתה התפטרות או פיטורים? האם העובד במקרה דנן היה זכאי לפיצויי פיטורים? אם כן, האם מגיעים לו פיצויי פיטורים חלקיים בלבד נוכח התנהגותו ביום פיטוריו? שאלות אלה הונחו לפתחו של בית הדין לעבודה במקרה שלהלן.

 

הסוגיה שלפנינו עוסקת בנסיבות הפסקת העבודה של אישה אשר עבדה בתור אחראית במחסן. בין עובדי המחסן בחברה אשר עבדו תחת התובעת היו שניים - עבודת הסובלת מלקות קונטיבית (א') ועובד נוסף ממוצא אתיופי (מאיר). היחסים בין התובעת לעולה החדש היו עכורים. לטענתה, האחרון התנכל לה בתקופה האחרונה לעבודתה והיה "נוהג לאיים עליה". יודגש כי העובד העיד בבית הדין לעבודה כי הוא סבל בעצמו מהתנכלויות גזעניות על רקע מוצאו מצידה של התובעת.

 

יש לכם שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום זכויות עובדים | התאגדות עובדים
פורום פיצויי פיטורין
פורום חוזה עבודה

 

באחד הימים, א' הגיעה למשרדו של מנכ"ל החברה כאשר היא רועדת ומפוחדת. לדבריה, העובד האתיופי ניסה לפגוע בתובעת באופן פיסי. מנכ"ל החברה העיד כי דבריה של א' היו "מאיר רצח את התובעת". בהמשך היום, התובעת התלוננה אף היא למנכ"ל החברה ואמרה לו כי מאיר אכן ניסה לפגוע בה. לטענתה, היא תיאלץ לפנות למשטרה במידה והחברה לא תטפל במעשה.

 

בדיקה מול מצלמות האבטחה

 

מנכ"ל החברה קרא מיד למאיר למשרדו, וזה הכחיש מכל וכל את הטענות. היות והמחסן מצולם באופן תמידי מנהל המחסן הלך לבדוק את הצילומים. בעדותו בפני בית הדין לעבודה, הוא העיד כי הקלטת הוכיחה שלא היה בסיס לטענותיה של התובעת. לא זו אף זו, לדבריו, היה ניתן לראות כיצד התובעת "מסתודדת" עם א' ולכאורה "מנחה אותה מה להגיד".

 

בית הדין לעבודה בחן אף הוא את הקלטת ועלה ממנה שלא היה "כל אירוע מסוכן" מצידו של מאיר כלפי התובעת. לאחר הצפייה בקלטת, מנהל המחסן הטיח דברים קשים ביותר בתובעת ואמר לה, "תלכי הביתה, אל תחזרי מחר ונראה מה נעשה איתך". בתגובה, העובדת צעקה על מנהל המחסן "אני כאן כבר שנים, עכשיו בגלל השחור הזה, הכל בגללו, אני מתפטרת, אני הולכת הביתה ולא רוצה לעבוד פה יותר". לאור הדברים הללו, מנכ"ל החברה אמר לתובעת לשוב לביתה על מנת להירגע. לדבריו, הוא אמר לה "אם לא תחזרי, אראה את זה כהתפטרות".

 

יום למחרת האירוע, התובעת לא הגיעה למפעל. לטענתה, היא עשתה זאת מחמת הוראותיו המפורשות של מנכ"ל החברה, עם זאת, גם למחרת התובעת לא הגיעה לעבודה. הפעם, העובדת התקשרה להודיע שהיא איננה באה לעבוד משום שבנה חולה. מנכ"ל החברה יצר קשר עם התובעת ואמר לה "מבחינתי, אם לא הגעת היום לעבודה אז התפטרת". לאור הדברים הללו, התובעת הגיעה למפעל (לטענתה, לאחר מאמצים רבים). כמו כן, התובעת צירפה להגעתה גם אישור מחלה.

 

התפרעות במפעל והתבצרות במטבח

 

בין הצדדים הייתה מחלוקת בנוגע למטרת הגעתה של התובעת למפעל. האם היא התכוונה לעבוד, כטענתה, או שמא היא באה "ליצור פרובוקציה", כטענת המעסיק. על דבר אחד לא הייתה מחלוקת, התובעת לא עבדה בפועל באותו היום. למעשה, היא עמדה במחסן מבלי להגיב למנהלים ואחד מהם הגדיר את התנהלותה כלפי כ"אוויר". התובעת, מנגד, טענה כי כל עוד מנכ"ל המפעל לא הגיע למקום "לדבר איתה", לא הייתה כל סיבה שהיא תעבוד כרגיל.

 

הסאגה לא נגמרה כאן. החברה עירבה את "מנהל האינטרנט" של המפעל, שהיה מקורב יותר לתובעת, וזה "הצליח לשכנע" את האחרונה לעזוב את אולם הייצור ולעבור למטבח. לטענת הנתבעת, כעת, העובדת "התבצרה" במטבח ולא הסכימה לעבור ולהמתין למנכ"ל המפעל בחדר ההמתנה. בשלב מסוים, הנתבעת הזמינה שוטרים על מנת לפנות את התובעת מהמתחם.

 

בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה אשר הונחה לפתחו וקבע כי כל המחלוקת בין הצדדים נגעה בעיקר לפרשנות לאירועים ברורים. מדובר היה למעשה במעין "גרסה מול גרסה". אי לכך, בית הדין הכריע על בסיס מהימנות הצדדים. בסופו של היום, נקבע כי עדי החברה היו אמינים יותר מהתובעת והוחלט לקבל את גרסתם.

 

למעשה, בית הדין לעבודה הגדיר את המקרה באופן הבא. התובעת לא הסתדרה עם מאיר, וטענה כי הוא "לא נותן לה את הכבוד הראוי למרות שהוא כפוף אליה". אי לכך, היא ניסתה לקחת אירוע קטן וחסר חשיבות ולהעצים אותו לכדי מאורע אלים וחסר תקדים. על מנת לעשות כן, היא יצרה מניפולציות על עובדת אחרת הסובלת מלקות קוגניטיבית. באשר לשיחה שנערכה לאחר ה"בירור" מול מנכ"ל החברה, בית הדין לעבודה קבע כי הוא מקבל את גרסת החברה לכך שהתובעת קיבלה הוראה ללכת לבית, להירגע, ולשוב למחרת. דהיינו, לא היה זה מהלך של פיטורים אלא "שליחת עובדת הביתה בעידנא דרתיחה". באשר להופעתה של התובעת במפעל ביום האירוע, נקבע כי האחרונה לא נהגה באלימות אך היא אכן ביצעה פרובוקציה. הדברים באו לידי ביטוי בהתעקשותה לצאת מהמפעל והתבצרותה במטבח.

 

למרות הכל - פיצויי פיטורים

 

חרף כל האמור לעיל, בית הדין לעבודה קבע כי התובעת פוטרה מעבודתה ולא התפטרה. נקבע כי לא הוכח שהייתה לתובעת סיבה להתפטר מהעבודה לאחר 4.5 שנים ואי התייצבותה במפעל לאחר הבירור לא עלתה כדי זניחת מקום העבודה.

 

בסופו של היום, נקבע כי עצם הסילוק הפיסי של התובעת מהמפעל עלה כדי פיטורים. דהיינו, נקבע כי התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים מהמעסיק. עם זאת, נקבע כי התנהגותה עלתה כדי הפרת משמעת חמורה המצדיקה את הפחתת פיצויי הפיטורים. בית הדין לעבודה פסק לטובת התובעת פיצויי פיטורים בשיעור 50% בלבד.