בימים הקרובים מתגבשת ממשלת ישראל החדשה כאשר שותפיה של מפלגת ה"ליכוד-ביתנו" יהיו - כצפוי - המפלגות "יש עתיד" ו"הבית היהודי". יש הסבורים כי הממשלה החדשה, אשר לראשונה מזה תקופה משמעותית לא תכלול מפלגות חרדיות, יכולה להביא לשינוי משמעותי בסוגיית הנישואין האזרחיים. עם זאת, עדיין לא ברור האם הדבר אכן ייצא אל הפועל.

 

יש לכם שאלה?

פורום בית דין רבני
פורום נישואים אזרחיים | התרת נישואין
פורום טוען רבני | סרבנות גט | כתובה - יש לך שאלה?
פורום בית משפט לענייני משפחה


במקביל, נייר עמדה מטעם מכון מציל"ה (מרכז למחשבה ציונית, יהודית ליברלית והומניסטית), שנערך על ידי פרופ' רות גביזון ונכתב על ידי ד"ר אבישלום וסטרייך ופרופ' פנחס שיפמן, מציג עמדה חדשה בנושא מסגרת נישואין אזרחיים בישראל. עורכי נייר העמדה מדגישים בפתח דבריהם כי ישראל הינה הדמוקרטיה המערבית היחידה אשר סוגיות נישואין וגירושין בתחומה נתונות תחת "מונופול דתי". השלושה מציעים להנהיג רפורמה תקדימית במבנה זה ולקבוע גם אפשרות של מסגרת אזרחית משותפת לנישואין וגירושין בישראל.


"פגיעה בזכויות אדם"


נייר העמדה מגדיר את ההסדר הקיים בדיני המשפחה בישראל כיום כ"פגיעה בזכויות אדם". לטענתם, ההסדר מפר את חופש הדת ושולל מרבים את הזכות לנישואים. ביקורת זו מופנית כלפי מצבם הנוכחי של מחוסרי דת ופסולי חיתון (לדוגמא, ממזרים). כמו כן, עורכי נייר העמדה מדגישים גם את "הפגיעה בנשים בעת גירושין". ביקורת זו מתכתבת עם הסיפור התקשורתי האחרון של בריחת סרבן הגט מחלונות בית הדין הרבני.


בנייר העמדה נטען כי ההסדר הקיים גורם גם לפגיעה בהלכה היהודית לכשעצמה ופסולי החיתון הפכו להיות "פצצת זמן אשר גדלה במרוצת השנים". זאת נוכח "נישואים דתיים הנכפים על אזרחים ישראלים חרף אמונתם ובעל כורחם". עורכי נייר העמדה מציינים הבוקר (יום א', 10.3), במאמר דעה באתר Ynet, כי לעומת נישואין דתיים, בנישואים אזרחיים אין כלל בעיות כגון ממזרות, עגינות או סרבנות גט. כמו כן, נטען כי ייתכן בהחלט שהרכב הממשלה הנוכחית, אשר תקום ככל הנראה בימים הקרובים, מאפשר "סיכוי חד פעמי לשינוי המצב המשפטי מן היסוד".


במכון מציל"ה טוענים כי יהודים דתיים נישאים בחו"ל בטקסים אזרחיים והדבר איננו פוגע כהוא זה באמנותם. דהיינו, לטענת המכון מומלץ לקבוע - ביחד עם המסגרת הדתית - גם מסגרת חילונית אשר תאפשר אופציה עבור אותם אזרחים המעוניינים בכך. עורכי נייר העמדה מוסיפים כי מסגרת אזרחית זו יכולה להיות כפופה לדין הכללי ובכך להגן הן על בני הזוג והן על ילדיהם.


תמורות בדיני המשפחה בישראל


נייר העמדה גורס כי מרבית האזרחים בישראל, לרבות בני זוג צעירים, מעוניינים לזכות ב"אישור חברתי להחלטתם לקשור את חייהם זה לזו". עם זאת, נטען כי היות והמדינה "התפרקה מכוחה בסוגיית הנישואין והגירושין", המונופול הועבר לרשויות הדת. מכאן, טוענים המלומדים, המרחק לתרעומת ציבורית ואישית הנובעת ממצוקות מובנות הייתה קצרה. הם מדגישים כי ניתן לראות כיצד המדינה ביקשה להקל על זוגות רבים במספר דרכים, לדוגמא:

  • הכרה גוברת בנישואין אזרחיים אשר נערכו בחו"ל.
  • קיבוע מוסד "הידועים בציבור" והכרה בזכויותיה של הידועה בציבור מבחינת מזונות, חלוקת רכוש, ירושה וכדומה.

לסיכום,


עורכי נייר העמדה סבורים כי רק מסגרת אזרחית איתנה, המעגנת את מלוא ההיבטים הקשורים בנישואין וגירושין, תוכל לשמור על מוסד הנישואין ועל כבודו בעיני הציבור (בעיקר הציבור החילוני בישראל). נטען כי מדובר במסגרת אזרחית אשר תוכל לקפל בתוכה זכויות אדם אלמנטאריות ולבנות "זהות ישראלית אשר תהיה משותפת למלוא אזרחי המדינה". לא זו אף זו, נייר העמדה מעריך כי התנהלות כגון דא לא רק שלא תפגע בהלכה היהודית, אלא היא תסייע באופן ממשי לעגן את קיומה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית.