פשיעה חקלאית הפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה בישראל. מדי שנה, חקלאים רבים מכל רחבי הארץ נאלצים להתמודד עם פשיעה חקלאית המהווה עבורם נזק כלכלי של ממש.

 

יש לכם שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום עבירות רכוש | גניבה | פריצה
פורום רישום פלילי
פורום ועדות שחרורים

 

על פי נתונים שפורסמו לאחרונה על ידי מכון המחקר והמידע של הכנסת (2007), פשיעה חקלאית מהווה כ-6% מכלל הפשיעה במגזר הכפרי בישראל. מבחינה ארצית, 1 מכל 200 תיקים פליליים במשטרה עוסק בפשיעה חקלאית. פשיעה חקלאית מורכבת ממספר תחומים כגון גניבת בקר, גניבת ציוד חקלאי, השחתת תוצרת חקלאית ועוד. היות והציוד והתוצרת החקלאיים, מעצם טבעם, אינם סגורים מבחינה הרמטית (בלשון המעטה), האבטחה וההגנה עליהם איננה פשוטה כלל וכלל. ואכן, כמאמר הפתגם הידוע, "הפרצה קוראת לגנב".


מבחינת מחוזות, החקלאים בצפון מתמודדים עם עיקר הפשיעה החקלאית כאשר כ-44% מהפשעים נגד המגזר החקלאי בישראל מבוצעים בגליל ובגולן. מחוז הדרום סובל מכ-34% מסך הפשיעה החקלאית הארצית. עם זאת, יש לציין כי נתונים אלה נכונים לשנת 2007, וחקלאים רבים בדרום מדווחים על כך שקיימת עלייה מדאיגה בפשיעה החקלאית במשקיהם בתקופה האחרונה. לדוגמא, בחודשים ינואר-פברואר 2013 נגנבו בדרום הארץ למעלה מ-530 כבשים. תושבי המקום טוענים כי זוהי עלייה בפשיעה החקלאית אשר קשורה ככל הנראה לסגירת הגבול המצרי להברחות ל/מעזה.


גישת מערכת המשפט לפשיטה חקלאית


כפי שצוין לעיל, חקלאים רבים סובלים מדי שנה מפשיעה חקלאית. אי לכך, המדינה החליטה להיאבק בתופעה בכל המישורים. לדוגמא, הוקמה יחידה מיוחדת במשמר הגבול המתמחה בפשיעה חקלאית ואשר פועלת רבות לתפיסתם של העבריינים ולהעמדתם לדין. לוחמי מג"ב מבצעים פעילות ביטחון שוטפת ואף מפעילים כוחות מסתערבים המביאים "להפלתם" של עברייני הפשיעה החקלאית "מבפנים". כמו כן, גם המערכת המשפטית מגלה אפס סובלנות כלפי פשיעה חקלאית.


השופטת כרמלה רוטפלד-האפט, מבית המשפט השלום בנצרת, עסקה לאחרונה בסוגיה זו. רוטפלד-האפט ציינה כי אין כל צורך להכביר במילים אודות החומרה הרבה המקופלת בעבירות גניבה חקלאית, וזאת נוכח הנזק הרב אשר נגרם לחקלאות בישראל בגינן. השופטת הוסיפה כי עבירות הפשיעה החקלאית הפכו ממש ל"מכת מדינה" אשר פוגעת במפעלי חיים של מושבניקים וקיבוצניקים בכל רחבי הארץ.


השופט העליון (בדימוס), אדמונד לוי, התייחס אף הוא לתופעה זו בע"פ 932/08 מדינת ישראל נ' הייב. בפסק דין זה, לוי כתב כי גניבת בקר בפרט, וגניבה של תוצרת חקלאית בכלל, מהווה תופעה נפוצה אשר שמה לאל מאמץ ממושך של חקלאים ישרי דרך אשר כל מבוקשם הינו להתפרנס בכבוד. ואכן, הערכאות המשפטיות התייחסו רבות לחומרתן היתרה של עבירות פשיעה חקלאית. הענישה החמורה על עבריינים המורשעים בפשיעה חקלאית נובעת בין השאר מהצורך להעניק לחקלאים הגנה נוספת, מקל וחומר כאשר הציוד שנגנב מהם נמצא תחת כיפת השמיים וקשה להגן עליו באמצעי אבטחה אפקטיביים. אי לכך, בשורה ארוכה של פסקי דין, נקבע כי יש להחמיר החמרה יתרה עם נאשמים המורשעים בפשיעה חקלאית.


בית המשפט העליון, בעפ"א (מחוזי נצרת) 163/08 עווידה נ' מדינת ישראל (ניתן בספטמבר 2008) הדגיש את הדברים ביתר שאת. בעניין עווידה נקבע כי בית המשפט מחויב להעביר בגזרי דינו מסר לכל העבריינים (הפעילים והפוטנציאליים) הלוטשים עיניהם אל עבר הפשיעה החקלאית. צוין כי מסר זה חייב להיות "חד משמעי" ולהביא לצמצום תופעה זו ככל הניתן, "עד כדי הדברתה כליל" (דברי בית המשפט העליון).


דוגמא לגזרי דין


ת"פ 26698-02-12 מדינת ישראל נ' פתחי הייב - בית המשפט המחוזי בנצרת גזר 48 חודשי מאסר בפועל על גנב בקר אשר הורשע על פי הסדר טיעון בגניבת שלושה עגלים מסוג "שרולה", אשר שוויו של כל אחד מהם כ-4,000 שקלים. בית המשפט דן ארוכות בחומרת המעשים אשר בהם הורשע הנאשם, וקבע כי יש למצות עימו את הדין. כמו כן, הנאשם חויב בתשלום פיצויים לקיבוץ ממנו נגנבו העגלים.


ע"פ 2333-04-11 מדינת ישראל נגד בסיר מחאמיד - הנאשם במקרה דנן, תושב אום אל פאחם, הורשע בשני מקרים של גניבת כבשים. במקרה הראשון מדובר היה בגניבה של 36 כבשים, ובמקרה השני הגניבה הייתה של 20 כבשים. כמו כן, הנאשם הורשע גם בשורה של עבירות נוספות כגון נהיגה ללא רישיון, קבלת שלושה רכבים גנובים ושיבוש הליכי משפט. בית המשפט גזר על הנאשם 75 חודשי מאסר בפועל, קנס בשיעור 70,000 שקלים ופסילה למשך שלוש שנים. כמו כן, הוא חויב לשלם למתלוננים פיצויי בסך 74,000 שקלים.