מאות אלפי ניצולי השואה החיים היום בישראל מתמודדים מדי יום לא רק עם העבר הקשה אלא גם עם ההווה שאיננו פשוט. בעוד כחודש מהיום, בכח' בניסן, יצוין בישראל יום הזיכרון לשואה ולגבורה. כצפוי, העיסוק התקשורתי בניצולי השואה ובזכויותיהם יגבר ככל שיתקרב מועד זה. להלן מאמר קצר העוסק בזכויות ניצולי השואה, אך גם בזכויותיהם של בני הדור השני.
יש לכם שאלה?
רבים אינם יודעים זאת, אך גם בני הדור השני לשואה יכולים להיות זכאים לזכויות מסוימות. כמו כן, בשנים האחרונות, חלו מספר הרחבות לטובת ניצולי השואה המגדילות באופן משמעותי את הסיוע המגיע להם. ראשית, עלינו להבין מהי ההגדרה הרשמית למושג "ניצול שואה". ובכן, ניצול שואה הוא כל מי שהיה בזמן מלחמת העולם השנייה בארץ תחת כיבוש גרמני או תחת כיבוש של אחת מבנות בריתו של הרייך השלישי.
הגדרה נוספת נוגעת למי שנאלץ לברוח מאימת הכיבוש הנאצי בתקופת המלחמה או מי שהיה עובר כאשר אמו ההרה סבלה מרדיפותיהם של הצורר הנאצי ועוזריו. חשוב להדגיש כי ישנם מספר גופים העוסקים בזכויות ניצולי שואה, וכל גוף מגדיר את המונח הנ"ל באופן מעט שונה. אי לכך, בעת פנייה לקבלת זכויות מגוף מסוים, חשוב לבחון את ההגדרה הספציפית של הגוף המדובר.
מה מממשלת ישראל?
מבחינת ממשלת ישראל, ניצולי שואה זכאים לזכויות מהרשות לזכויות ניצולי השואה אשר פועלת במשרד האוצר. ישנם שני חוקים המנחים רשות זו. הראשון, חוק נכי רדיפות נאצים, והשני, חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים. החוק הראשון כולל תשלום אישי חודשי לניצול השואה, בהתאם לאחוזי נכות, ומימונו מגיע מכספים אשר הועברו לישראל מממשלת גרמניה בשנות ה-50 של המאה הקודמת. חוק נכי רדיפות נאצים הינו החוק המרכזי מבחינתם של ניצולי השואה והוא חל על ניצולים שעלו ארצה עד אוקטובר 1953.
החוק השני, חוק ההטבות לניצולי שואה נזקקים, הינו חוק חדש יחסית אשר מתוקצב על ידי ממשלת ישראל. עם זאת, חוק זה חל על בסיס שורה של קריטריונים כגון שהות במחנה או בגטו וקבלה בעבר של תגמול חד פעמי בגובה 7,500 אירו לניצולי מחנות (מקרן "זיכרון אחריות ועתיד" אשר הפסיקה את פעילותה בשנת 2007). חוק ההטבות הרחיב את מעגל ניצולי השואה והביא לכך שאלפי ניצולים החלו לזכות בתשלום חודשי קבוע.
עם זאת, הרשות לזכויות ניצולי השואה פירשה באופן מחמיר יחסית את הוראותיו של חוק ההטבות ובכך נדחקו ממנו יהודים יוצאי צפון קווקז או ניצולי שואה שהתקשו להוכיח את מלוא קיומם של תנאי הסף. חשוב להדגיש כי ניצול שואה אשר הרשות דחתה את פנייתו, יכול לפנות להגשת ערר לוועדת העררים בתוך 30 ימים מקבלת הודעת הדחייה.
מה מקבלים ממשלת גרמניה?
ישנן ארבע דרכים לקבל פיצויים ישירות מממשלת גרמניה. ראשית, קרן הסיוע של ועידת התביעות משלמת פיצוי חד פעמי לניצולי שואה אשר גרו בגוש הקומוניסטי והיגרו למערב או חיו בצפון אפריקה וסבלו מנחת זורעו של הכיבוש הגרמני. פיצוי זה עומד על כ-2,500 אירו והוא מנת חלקם של מי שלא קיבל פיצוי מעולם. גם ניצולי שואה אשר עומדים בקריטריונים אחרים, ובעבר בקשותיהם לזכויות אחרות נדחו, יכולים לבקש את תשלום המענק החד פעמי מממשלת גרמניה.
דרך נוספת הינה "הרנטה". מדובר בגמלה חודשית בגובה של כ-300 אירו המשולמת לניצולי שואה ששהו במהלך המלחמה במחנה ריכוז, מחנה השמדה, גטו מוכר או בשטח גרמני כבוש תחת זהות בדויה או במסתור. שהות זו צריכה להיות במשך שנה לפחות. עם זאת, במידה וניצול השואה הינו בן 75 ומעלה, הוא יכול להוכיח שהות במחנה, בגטו או במסתור במשך שלושה חודשים "בלבד".
ממשלת גרמניה משלמת לניצולים מסוימים גם רנטה סוציאלית. מדובר בניצולי שואה אשר עבדו בגטו מרצון. במקרים אלה, המוסד לביטוח סוציאלי בגרמניה משלם לניצולי השואה תשלומים חודשיים במסגרת קצבת זקנה. מדובר גם כאן בכמה מאות אירו בחודש. פיצוי זה הינו מנת חלקם של מי שנולדו עד שנת 1938 ואשר עבדו בשכר ולא בכפייה בגטו מוכר וסגור. חשוב להדגיש כי זכאות זו איננה זהה לזכות אשר קיימת לניצולים שעבדו עבודות פרך בגטו. פיצוי נוסף המשולם על ידי ממשלת גרמניה הינו פיצוי חד פעמי בשיעור של 2,000 אירו בגין עבודה בגטו שלא בכפייה.
במידה וניצול שואה מקבל תשלומים מהאוצר הישראלי, הוא איננו זכאי לתשלום מקביל מממשלת גרמניה. עם זאת, תשלום חד פעמי מהממשלה הגרמנית איננו מבטל את זכותו של הניצול לתשלומים שוטפים ממדינת ישראל.
האם גם הדור השני?
זכויותיהם של ניצולי השואה הן זכויות אישיות. דהיינו, לא ניתן להעביר אותן לאחר. הזכות הינה מנת חלקו של ניצול השואה החל מיום הגשתה של התביעה ועד לאחרית ימים. מבחינת ניצולי שואה צרפתיים, ממשלת צרפת משלמת גם לבני הדור השני סכום חד פעמי בסך 27,000 אירו או תשלום חודשי בשיעור של 468 אירו כאשר אחד ההורים נספה במחנות הגרמניים. בני ניצולים הולנדים יכולים להיות זכאים לתשלום בגין טיפול נפשי מממשלת הולנד.
כאן המקום להדגיש כי גם בני הדור השני הינם בעלי זכויות מסוימות מבחינת החוקים השונים (הישראליים והגרמניים). למשל, במידה וניצול השואה הלך לעולמו, יורשיו יכולים להמשיך בהליכי מימוש זכויותיו. עם זאת, לא ניתן להגיש תביעות בשם נפטר שאיננו בחיים.
עודכן ב: 07/03/2013