(ת"א) 11831/06 תא (ת"א) 11831-06‏

 

להלן תביעה בנוגע לרשלנות רפואית בטיפולי שיניים. התובעת במקרה דנן טענה כי יש לחייב את הנתבע, רופא שיניים במקצועו, להשיב לה סך של 31,000 שקלים אשר שולמו לו בגין טיפולי שיניים כושלים. כמו כן, התובעת עתרה לתשלום נוסף של 148,000 שקלים בגין טיפולי שיניים משקמים ו-200,000 שקלים עבור הכאב והסבל שהיו מנת חלקה (לטענתה).

 

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית באבחון
פורום רשלנות רפואית שיניים
פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים


מנגד, הרופא טען כי יש לדחות את התביעה נוכח העובדה שלא מדובר ברשלנות כלל. הרופא ציין כי ככל שחלק מהטיפול השיקומי של התובעת נכשל, הרי שהיה זה בגין "מרכיבים הקשורים במצבה האישי" ו"התנהלותה של המטופלת". בין הצדדים הייתה מחלוקת הן מבחינת האחריות והן מבחינת אמדן הנזקים. על מנת לחזק את טענותיהם, הצדדים הציגו חוות דעת רפואיות. היות ובין חוות הדעת הרפואיות הנ"ל נפלו פערים משמעותיים, בית המשפט מינה גם מומחה רפואי מטעמו.
 

המומחה מטעם בית המשפט ותשובותיו לטענות המטופלת


חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט התיישבה יותר עם התפיסה שלא מדובר ברשלנות רפואית. המומחה בחן את טענותיה של התובעת, אחת לאחת, ולהלן תשובותיו:


בניית תוכנית הטיפול - רופא השיניים פגש את התובעת פעמיים לפני שהוא החל במתן הטיפול. לדידו של המומחה מטעם בית המשפט, הרופא הפנה את התובעת לצילומים והכין לה "תכנית טיפול טובה ונכונה". כמו כן, בעקבות ההיגיינה הלקויה, הרופא הפנה את התובעת לשיננית. עם זאת, התובעת לא ערכה ולו פגישה אחת עם שיננית או עם רופא לצורך ניקוי הפה.


התנהלות המטופלת - המומחה מטעם בית המשפט ציין כי שיני התובעת סבלו מהזנחה של שנים רבות. האחרונה לא הקפידה לבקר במרכזים רפואיים ולא הצליחה לשמור על היגיינת הפה חרף הדרכות והסברים מרופאים בבתי חולים ובמרכזים רפואיים. כמו כן, בשל מצבה הרפואי של התובעת, אשר לווה בכמות מופחתת של רוק בפיה, נוצרה אצלה עששת חריפה. התובעת אף סובלת מ"דנטופוביה" (פחד מטיפולי שיניים) אשר רק החמירה את מצבה.


תוכנית הביצוע - המומחה היה סבור כי רופא השיניים נקט בגישה שמרנית בטיפול תוך כדי ניסיון לשמור מקסימום חומר שן. לדוגמא, במקום לעקור ולהתקין כתרים, הרופא ניסה לשחזר שתי שיניים (חרף סיכויי הצלחה לא גדולים). כמו כן, הרופא ניסה להימנע מביצוע טיפולי שורש יזומים. לסיכום עניין זה, המומחה היה סבור כי הרופא העניק לתובעת טיפול שמרני וטוב. אכן, חלק מתהליכי השיקום לא הצליחו (לגבי שש שיניים בלסת העליונה). עם זאת, המומחה היה סבור כי הטיפול שרופא השיניים נתן לתובעת היה מסודר, הגיוני ושמרני, ומהלכו לימד על כך שהמטופלת זכתה "לטיפול הכי איכותי שאפשר".


לא כל כישלון רפואי הוא עדות לרשלנות


המומחה מטעם בית המשפט קבע כי הסיבות לכישלון הטיפול היו נעוצות בהתנהלותה של התובעת. בחוות הדעת הרפואית מטעם המומחה הניטראלי נקבע כי בדיעבד היה צריך להעניק לתובעת "טיפול אגרסיבי יותר" וזאת נוכח מצבה הרפואי הבעייתי. עם זאת, המומחה ציין כי מרבית האשמה בנוגע לכישלון הטיפול רבצה ללא ספק לפתחה של המטופלת. נוכח חוות דעתו המקצועית של המומחה מטעם בית המשפט, נקבע כי רופא השיניים לא התרשל.


בפסק הדין נקבע כי כישלון טיפול רפואי איננו מעיד בהכרח על רשלנות רפואית. ישנם מקרים רבים בהם הכישלון בטיפול נובע מנסיבות שאינן תלויות ברופא כגון אי שיתוף פעולה מצד המטופל, מצב בריאותי בעייתי או נתוני פתיחה מורכבים. במקרה דנן, כל הנתונים הנ"ל התקיימו מבחינתה של התובעת, והכישלון בטיפול רבץ לפתחה ולא לפתחו של הנתבע.