תביעה ייצוגית איננה תביעה רגילה המונחת לפתחן של הערכאות המשפטיות. מדובר הליך משפטי ייחודי אשר עצם קיומו מותנה בשורה של כללים. החוק הרלבנטי לכך הינו חוק תובענות ייצוגיות. להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט דן באחד הכללים הנ"ל כאשר עורך דין אשר היה חלק מקבוצה שביקשה להגיש תביעה ייצוגית, ביקש לכהן הן כאדם פרטי כחלק מהקבוצה, והן כתובע מייצג.
יש לכם שאלה?
פורום תביעה ייצוגית | תובענות ייצוגיות
בית המשפט קבע כי יש לדחות את בקשתו של עורך דין אשר הגיש תביעה בתור תובע ייצוגי לכהן גם כבא כוח מייצג בהליך המשפטי. מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי המבקש כנגד חברות הדלק. בהחלטת בית המשפט נקבע כי לא הייתה זו דרישה פורמאלית אשר עמדה על הפרק, אלא "הפרדה נחוצה" לשם הגנה על חבריה של הקבוצה הייצוגית מניגוד עניינים. נקבע כי חוק תובענות ייצוגיות איננו מתיר לאדם אחד לשמש הן כבא כוח מייצג והן כתובע מייצג. זאת גם כאשר האחרון הינו עורך דין בהכשרתו.
הבקשה לאישור התביעה הייצוגית עסקה בגביית "תוספת מחיר" מצד חברות הדלק בשבתות, חגים ובשעות הלילה. התובעים טענו כי מדובר במחיר שנגבה ביתר חרף העדר אישור לכך מצד הרגולטור. בית המשפט קבע כי יש לדחות את הבקשה לדון בתביעה כתביעה ייצוגית. נקבע כי תוספת המחיר אשר נגבתה מלקוחות חברות הדלק הייתה דמי שירות (כפי שטענו המשיבות). אי לכך, בית המשפט קבע כי המשיבות היו רשאיות לגבות את התוספת מכוח צו יציבות מחירים אשר הותקן בשנת 1993.
עורך דין איננו רשאי לשמש בשני כובעים
במסגרת ההחלטה, השופטת התייחסה גם לבקשתו של עורך הדין לשמש במשפט בשני כובעים - בא כוח מייצג ותובע מייצג. השופטת ברון דחתה את הבקשה הנ"ל בקובעה כי לא מדובר בבקשה אשר הינה פורמאלית גרידא אלא ההפרדה בין התובע הייצוגי לבא כוח המייצג הייתה הכרחית לשם מניעת מצבים של ניגוד עניינים (בין טובת הקבוצה לטובת עורך הדין).
לדוגמא, כיצד עורך הדין המייצג יפעל במקרה בו תועלה בין הצדדים הצעת פשרה, אשר תיטיב עימו אך לא עם הקבוצה. חוק תובענות ייצוגיות קובע כי בניגוד לתביעה רגילה, בה התובע יכול להיות גם עורך הדין של עצמו, כאשר עסקינן בהליך ייצוגי, ישנם היבטים נוספים העומדים על הפרק. במקרה זה, עורך הדין איננו מייצג רק את עצמו אלא קבוצה של אנשים אשר חשים כי הם נפגעו מהתנהלותו של הנתבע הייצוגי. אי לכך, שומה על עורך הדין שלא לערב בין האינטרס האישי לבין האינטרס של שאר חברי הקבוצה. יתרה מכך, לא רק שחוק תובענות ייצוגיות קובע כללים וחריגים בנוגע לאי קיום זהות בין התובע המייצג לעורך הדין המייצג, אלא שכל אחד מהתפקידים השונים צריך לעבור את אישורו של בית המשפט.
לסיכום,
תביעה ייצוגית הינה ללא ספק הליך משפטי מורכב אשר טומן בחובו כללים דווקניים ספציפיים. לדוגמא, לא ניתן להגיש תביעה ייצוגית באופן ישיר, ויש לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לניהול ההליך במסגרת ייצוגית. כללים אלה נועדו לשמור על כוחו ומשקלו של ההליך הייצוגי במשפט הישראלי. במקרה שהוצג לעיל, ניתן לראות כי בניגוד לתביעות רגילות, עורך דין המשתייך לקבוצה התובעת איננו יכול להיות גם התובע מטעם חבריה. זאת בכדי למנוע מצבים של ניגוד ענייניים אשר יש בו כדי לסכן את האינטרס הקבוצתי העומד מאחורי ההליך.
.jpg)
.jpg)
