במרבית המקרים, אלימות במשפחה באה לידי ביטוי באלימות מצידו של הגבר כלפי האישה או הילדים. עם זאת, ישנם גם מקרים בהם האלימות מופנית דווקא כלפי הבעל או בן הזוג. אלימות במשפחה, בדומה לכל מעשה אלימות, מהווה עבירה פלילית. לא אחת, הרשעה של אדם באלימות יכולה להביא גם להגשת תביעה כנגדו במישור האזרחי. מדובר אפוא בתביעה אזרחית נגררת לפלילים אשר במסגרתה המותקף עותר לתשלום פיצויים בגין מעשה התקיפה. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום אלימות במשפחה
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה


בין שני בני זוג התגלע וויכוח אשר עלה בתוך זמן קצר לטונים גבוהים. בשלב מסוים, האישה החלה לתקוף את בעלה ואמו. אי לכך, הוגשה כנגד האחרונה תלונה במשטרה שהובילה לכתב אישום ומשפט פלילי. בתום ההליך הפלילי, בית המשפט הרשיע את האישה בגרימת חבלה. במקביל להליך הפלילי, הוגשה כנגד האישה תביעה אזרחית במסגרתה הבעל והאם עתרו לתשלום פיצויים.


כפי שצוין לעיל, הכל החל עם וויכוח בין בני הזוג ואימו של הבעל אשר הגיעה לדירה המשותפת. במהלך הוויכוח, האישה תקפה את הבעל ואימו, והורשעה בגין כך בהליך פלילי. הבעל תיאר את המקרה באופן הבא. לדבריו, האישה דרשה לקבל ממנו את דרכוניהן של הילדות המשותפות, וכאשר הוא סירב לעשות כן, היא החלה לתקוף אותו באופן פיסי. הבעל טען כי האישה דחפה אותו, הטיחה בפניו מכת אגרוף, והדבר גרם לפתיחת שפתו העליונה. לאחר מכן, אימו של הבעל הצטרפה לוויכוח וניסתה למנוע מהאישה לקחת את הילדות. כעת, האישה תקפה את האם במכות אגרופים נמרצות. תקיפת האם גרמה לאחרונה לשבר באצבע וחבלות רבות. התובעים בהליך האזרחי טענו כי תקיפתה של האישה והחבלות שנגרמו בגינה הסבו להם נזקים תפקודיים, כאב, סבל, והפסד ימי עבודה.


מה בין אינסטינקט אימהי לאשם תורם?


האישה הציגה גרסה אחרת לחלוטין לקטטה. לדבריה, הבעל חשש כי היא תברח עם הבנות להונגריה ועל כן הוא גמר אומר להסתיר את דרכוניהן. האישה טענה כי כאשר היא התעמתה עם בעלה בנושא, הוא החל לדחוף אותה, לאיים עליה ולגדפה. לטענתה, כאשר היא הבחינה כי בנותיה נבהלות מהטונים הצורמים של אביהן, היא בסך הכל ביקשה "לבלום את פיו". בנוגע לתגרה מול האם, הנתבעת טענה כי התובעת תפסה בכוח את בנותיה ואף ניסתה בשלב מסוים לגרור אחת מהן כנגד רצונה. לדבריה, היא בסך הכול ביקשה להשיב את בנותיה אליה ולהגן עליהן.


בית המשפט קבע כי דין התביעה להתקבל. השופטת, רחל קרלינסקי, קבעה כי למרות שגרסתה של האישה הייתה עדיפה במסגרת ההליך הפלילי, הרי שממצאיו המרשיעים של ההליך הנ"ל הובילו למסקנה כי החבלות אשר נגרמו לתובעים היו בגין מעשי האלימות מצידה. עם זאת, השופטת ציינה כי טענותיו של הבעל בנוגע לנזק אשר נגרם לו באירוע היו מוגזמות. אי לכך, נפסקו לטובת האחרון 5,000 שקלים בלבד. באשר לאם, בית המשפט פסק לטובתה פיצויים בסך 25,000 שקלים, וזאת בשל גילה והנזק שנגרם לה.


בסופו של היום, בית המשפט קבע גם אשם תורם לחובתה של האם, וזאת נוכח התחשבות בגרסתה של האישה ומתן דגש על ה"אינסטינקט האימהי" שהניע אותה "להיאבק למען ילדותיה". שיעור האשם התורם נקבע על 30%. בית המשפט פסק לטובתם של התובעים פיצויים בסך 5,000 שקלים לבעל ו-17.500 שקלים לאימו. נקבע גם כי האישה תישא בהוצאות המשפט של התובעים בסך 4,500 שקלים.