סעיף 23 לחוק הירושה קובע כי אדם רשאי לערוך צוואה בעל פה כאשר הוא נמצא "מול פני המוות". צוואה זו צריכה להיעשות בפני שני עדים אשר דוברים את שפתו של המצווה. מיד לאחר עריכת הצוואה, העדים צריכים לערוך ולחתום זיכרון דברים אשר יופקד אצל הרשם לענייני ירושה. החתימה, הרישום וההפקדה צריכים להיות בסמוך ככל הניתן למועד עריכת הצוואה.

 

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
פורום צוואות ירושות
עריכת צוואה | רישום צוואה
פורום צו ירושה | צו קיום צוואה


פעמים רבות, נוכח אופייה, צוואה בעל פה מעלה מתנגדים רבים. התנגדות לצוואה כגון דא דורשת מבית המשפט לענייני משפחה לבחון שאלות רלבנטיות העומדות על הפרק. לדוגמא, האם המנוח היה כשיר לערוך את הצוואה והאם הוא ציווה כפי שציווה מתוך גמירות דעת. להלן דוגמא למקרה כגון דא.


המנוח במקרה דנן, אשר לא הותיר אחריו צאצאים, נפטר בגיל 64 ממחלת הסרטן. המתנגדת לצוואה טענה כי היא נושלה ממנה למרות שהיא הייתה בת זוגתו של המנוח במשך שש השנים האחרונות לחייו. לאחר פטירתו של המנוח, המתנגדת הציגה צוואה בכתב יד אשר נערכה על ידי המנוח ובה האחרון הוריש לה את מלוא עיזבונו. מנגד, המבקש טען כי יש לקיים את הצוואה בעל פה ולהעניק לו את דירת המנוח (בתמורה לסכום של 800,000 שקלים). המבקש היה אדם אשר השכיר למנוח דירה בסמוך למותו.


העדים לצוואה וגרסתם


העדה הראשונה לצוואה הייתה מטפלת אשר טיפלה במנוח ב-15 החודשים שלפני פטירתו. לטענתה, שבועיים לפני שהמנוח נפטר הוא קרא לה לחדרו בבית החולים תל השומר וביקש ממנה להביא נייר ועט. המטפלת טענה כי המנוח החל לרשום דבר מה על הדף אך הוא הפסיק מחמת העדר כוח פיסי. המילים היו - לדבריה - "צוואה - אני נמצא על ערש דווי". העדה טענה כי המנוח הסביר לה שהוא חייב למבקש כספים שהוא טרם החזיר לו, ועל כן הוא מעוניין למכור לו את דירתו בתמורה לסך של 800,000 שקלים. המטפלת טענה כי המנוח הציג את המבקש כאדם אשר עזר לו רבות והגדיר את מכירת הדירה במחיר המדובר כ"מתנה וצוואה".


העד השני לצוואה היה עורך דין אשר הכיר את המנוח בבית החולים כאשר הוא הגיע לפגוש את המבקש לצורך הכנת צו ירושה להוריו המנוחים. לדבריו, דווקא בשלב מסוים בו המבקש התרחק מהמנוח, המצווה אמר לו שהוא מעוניין להוריש למבקש את הדירה באופן כזה שהוא ימכור לו אותה בסכום של 800,000 שקלים. גם עורך הדין הדגיש כי המנוח תיאר את המבקש כחבר אמת אשר דאג לכל מחסורו וטיפל בו בשעותיו הקשות.


ביטול הצוואה על בסיס חוות דעת רפואית


בעקבות מחלוקת בין הצדדים בנוגע לגמירות דעתו של המנוח, בית המשפט מינה מומחה רפואי מטעמו. בסופו של היום, השופט בחן את נסיבות המקרה וקבע כי אין לקיים את הצוואה. דהיינו, נקבע כי אין למכור למבקש את הדירה בעבור סך של 800,000 שקלים שישולם לעיזבונו של המנוח. בית המשפט קיבל את החלטתו על בסיס חוות דעתו של המומחה אשר היה סבור כי כשבועיים לפני עריכת הצוואה, המנוח כבר לא היה כשיר לערוך מסמך כאמור.


המומחה ייחס את העדר כשרותו המשפטית של המנוח ל"מצבים של דליריום מלווים בהפרעות התנהגותיות קשות". מדובר במצבים אשר פרשנותם הרפואית הינה "שינויים חדים ביכולת הקוגניטיבית ובמצב ההכרה". חשוב להדגיש כי דליריום הינו מצב בו האדם יכול להיות צלול במועד מסוים, ולא צלול במועד אחר. היות ולא היו דיווחים רפואיים ביום עריכת הצוואה, המומחה יצא מנקודת הנחה שכבר החל משבועיים לפני עריכת הצוואה המנוח לא היה כשיר לצוות.


המטפלת ועורך הדין העידו כי הם התרשמו מכך שהמנוח צלול בדעתו. עם זאת, לא מדובר במומחים רפואיים ומיותר לציין כי חוות דעתו המקצועית של המומחה האובייקטיבי גברה על טענות אלה בבית המשפט. "התרשמות של הדיוטות מכשירותו או העדר כשירותו של אדם יכולה להיות מוטעית.", קבע השופט בפסק הדין, "לא אחת, נראה כי פלוני מדבר דברי טעם אך בדיקה בעין מקצועית תעלה תמונה שונה בהחלט".