גרוניס נגד הוספת סעיף ספציפי באשר למשוא פנים של שופטים בכללי האתיקה

אשר גרוניס, נשיא בית המשפט העליון, הביע התנגדותו להוספה של סעיף לכללי האתיקה לשופטים ובכך הוא הביע לכאורה התנגדות לתפיסתו העקרונית של נציב תלונות השופטים - השופט בדימוס אליעזר גולדברג. מדובר בניסיון להוסיף לכללי האתיקה של השופטים כלל לפיו שופט יהיה חייב לברר האם קיימת בינו לבין בעלי דין זיקה כלשהי, וזאת בטרם הוא מתחיל לדון בעניין ספציפי המונח לפתחו.

יש לכם שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות

בעוד גולדברג סבור כי מדובר בכלל אשר יש לקבוע כחובה מבחינת כללי האתיקה לשופטים, גרוניס גורס אחרת. הסוגיה עלתה על הפרק במסגרת פניה אשר הוגשה בעניין על ידי הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל. גרוניס דחה את פניית הפורום וקבע כי כללי האתיקה לשופטים, בנוסחם כיום, מקפלים בתוכם את החובה האמורה. דהיינו, לשיטתו, אין צורך בהוספת סעיף מיוחד כגון דא.

תלונה נגד השופטת רות רונן

הפרשה החלה בפברואר 2012, כאשר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט פנה לאתר האנציקלופדיה החופשית - ויקיפדיה - וזאת בבקשה לתיקון ערך אשר עסק בשופטת רות רונן. במסגרת דף השופטת, נכתב כי תלונה אשר הוגשה כנגד האחרונה לנציב גולדברג, בנושא ניגוד עניינים, נמצאה מוצדקת. עם זאת, לאחר שהנציב מצא את התלונה כמוצדקת, השופטת פנתה אליו פעם נוספת. השופטת טענה כי הוראותיו של הנציב היו צריכות לפעול מעתה ולהבא, ולא היה ניתן להצדיק פניה כנגדה באופן רטרואקטיבי. הנציב קיבל את הדברים, חזר בו מהחלטתו כי התלונה כנגד השופטת מוצדקת, וקבע כי הדיון בעניין מוצה.

תלונתו של הפורום המשפטי למען ארץ ישראל עסקה בכך שהשופטת רונן בחרה לדון בתיק שהוגש על ידי עמותת "גישה", עמותה אשר חרטה על דגלה "שמירה על זכויות התנועה של פלשתינאים". הפורום הלין על כך שבעלה של השופטת, זאב ברגמן, הינו אחד מחברי הנהלת הקרן החדשה לישראל אשר נמנית על מממניה העקיפים של עמותת "גישה". עורכי הדין מטעם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל טענו כי השופטת לא יידעה את הצדדים בנוגע לקשר המשפחתי ההדוק ולא פסלה את עצמה מלדון בתיק. השופטת רונן טענה כי היא כלל לא ידעה אודות הקשר בין הקרן החדשה לישראל לבין עמותת "גישה". אי לכך, נציב התלונות על השופטים קבע כי ההשגה מוצדקת וחזר בו מקבלת התלונה.

פניה לאשר גרוניס

לאחר חזרתו של הנציב, הפורום המשפטי למען ארץ ישראל פנה בעניין לבית המשפט העליון. עם זאת, נשיא בית המשפט - אשר גרוניס - השיב את ידי הפורום ריקם. פנייתו של הפורום לתקן את כללי האתיקה לשופטים נדחתה וזאת חרף "חשש ממשוא פנים" שהועלה על ידי נציגיו. תשובתו של נשיא בית המשפט העליון הייתה חד משמעית. גרוניס סבור כי החובה אשר הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ביקש להוסיף לכללי האתיקה עוגנה זה מכבר בכללים הקיימים. אי לכך, נקבע כי אין צורך להוסיף סעיף נפרד (מפורש לכאורה). גרוניס ציין אפוא כי כללי האתיקה, במתכונתם הנוכחית, מקפלים היטב את החובה המוטלת על היושב בדין להימנע מניגוד עניינים, קל ככל שיהיה.

יודגש כי לאחרונה השופט מנחם קליין מבית משפט השלום החליט דווקא לפסול את עצמו מלשבת בתיק אשר עסק בישיבה בה למד בעבר אחד מילדיו. השופט קליין פעל כאמור תוך כדי שהוא מציין שפסילתו העצמית לא הייתה אלא לפנים משורת הדין וחרף העדר קיומה של עילת פסלות. בהחלטתו, קליין התייחס לכך שהוא סבור כי גם שופט אשר נמצא ב"חשש למשוא פנים קל" צריך לשקול ברצינות אפשרות לפסול את עצמו נוכח האמון המצופה ממערכת המשפט וממקצועיותם של השופטים.