הפקדת ערובה על ידי עובד זר בעת הגשת תביעה

תקנה 519(א) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כי בית המשפט רשאי להורות לתובע להפקיד ערובה כנגד תשלום הוצאות המשפט של הנתבע. על פי תקנה זה, בית המשפט (או הרשם) יורה כאמור במידה ו"נראה לו הדבר". בתי הדין לעבודה אימצו את התקנה הנ"ל מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה.

יש לכם שאלה?
פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום בית דין לעבודה והתפטרות בדין מפוטר
פורום הלנת שכר - זכויות עובדים בפירוק או סגירת עסק / חברה

סעיף זה מאפשר לבית הדין לעבודה לאמץ תקנה אשר יש בה כדי לעשות צדק, וזאת בכפוף לקיום התכלית המקופלת במיוחדות משפט העבודה. אי לכך, במקרים בהם אדם מבקש במסגרת תביעה בבית הדין לעבודה כי התובע יפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו, מונח עליו נטל ההוכחה כי התקיימו הנסיבות המצדיקות מהלך כגון דא. נסיבות חיוב תובע בהפקדת ערובה הינן נסיבות ספציפיות אשר משתנות ממקרה למקרה.

גם למעסיקים יש זכויות

על פי רוב, בתי הדין לעבודה אינם נוטים לחייב תובעים בהפקדת ערובה, וזאת מתוקף הכלל כי זכות הגישה לערכאות הינה זכות יסוד בסיסית במשפט הישראלי בכלל, ובמשפט העבודה בפרט. ואכן, ברור אפוא כי חיוב תובע בהפקדת ערובה עלול להקשות על האחרון בהליכים המשפטיים ולפגוע ביכולתו לעמוד על זכויותיו.

עם זאת, קיים כמובן גם "צד שני למטבע". ישנם מקרים בהם בתי הדין לעבודה יקבעו כי ניתן "להגביל במידה אשר איננה עולה על הנדרש" את זכות הגישה לערכאות, וזאת כאשר מנגד עומדת זכותו הקניינית של הנתבע לגבות את הוצאותיו המשפטיות. אכן, בית הדין הארצי לעבודה קבע לא אחת כי יש למנוע הצבת מכשולים בפני עובדים המבקשים לתבוע את מעסיקיהם לשעבר, וזאת נוכח החשיבות החברתית, המוסרית והכלכלית המקופלת מאחורי ההגנה על עובדים בבתי הדין לעבודה. עם זאת, לא מדובר בהגנה בכל מחיר.

תופעה נפוצה כאשר מדובר בעובדים זרים

במילים פשוטות, כאשר מעביד מגיש בקשה לחייב עובד בהפקת ערובה, בית הדין לעבודה בוחן את המקרה לגופו של עניין. תופעה זו נפוצה בעיקר בתביעות המוגשות על ידי עובדים זרים. לא אחת, תביעות אלה מוגשות על ידי עובדים זרים אשר אפילו אינם נמצאים בישראל. אי לכך, קיים חשש של ממש כי הפסד של העובד הזר בתביעה יביא את המעסיק למצב שאין לו ממי להיפרע מבחינת הוצאות המשפט. ההלכה הפסוקה מנתה את הסיבות והתנאים אשר יצדיקו במקרים כגון דא חיוב בהפקדת ערובה:

1. השיקול העיקרי, סיכויי התביעה - בית הדין לעבודה בוחן את כתב התביעה ושואל את עצמו האם מדובר בתביעה בעלת סיכוי רב או שמא היא תביעה אשר סביר להניח שתידחה (כולה או ברובה). חשוב להדגיש כי הכף נוטה בעניין זה בבירור לצידו של העובד. לדוגמא, נשיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס), סטיב אדלר, קבע בפסיקתו כי די אפילו בסיכוי של כ-20% מבחינתו של העובד - במבט ראשוני על כתב התביעה - בכדי לאיין את הצורך בהפקדת ערובה.
2. יכולת גביית הוצאות - האם ישנה יכולת לגבות את הוצאות המשפט מהתובע במקרה שתביעתו תידחה?

זכות הגישה לערכאות, זכות חוקתית

חשוב תמיד לזכות כי בית הדין לעבודה איננו מתעלם לעולם מהחשיבות המיוחסת בפסיקה הישראלית לזכות הגישה לערכאות. זכות זו מקפלת בתוכה את התפיסה כי חיוב עובדים זרים בהפקדת ערובה עלול לדחות אותם משערי בית המשפט מחמת עוניים. משיא בית הדין הארצי לעבודה (בדימוס), סטיב אדלר, התייחס לכך בפסיקתו. אדלר קבע כי העובדה שהתובע בתביעת זכויות עובדים הינו בעל דין אשר איננו תושב או אזרח ישראלי, איננה מחייבת את האחרון באופן אוטומטי בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבע.

אדלר מוסיף כי המדיניות המשפטית בישראל, מבחינת דיני עבודה, קובעת באופן ברור שאין למנוע מעובדים, גם כאשר הפרוטה אינה בכיסם (ואף בלשון המעטה), את האפשרות לממש זכויותיהם בפני הערכאות המשפטיות. בפסק הדין שניתן על ידו, אדלר ציין כי חיוב בהפקדה עלול בהחלט להביא להפסקת המשפט ואי מימוש זכויותיו של העובד הזר (חרף היותן מבוססות מבחינה משפטית).

"פגיעה ביכולתם של עובדים זרים להביא למימוש זכויותיהם איננה יכולה לשבת בכפיפה אחת ביחד עם עקרונותיה של החברה הישראלית אשר רואה את עצמה כחברה מתקדמת, סוציאלית וליברלית", קבע אדלר מפורשות. לדידו של אדלר, פסיקה אוטומטית של הפקדת ערובה מבחינת תביעות עובדים זרים עלולה ליצור מצב שתנאי עבודתם של כלל העובדים בישראל ייפגעו. חשוב לציין כי קיימים לכלל זה חריגים כגון תביעה מופרכת מיסודה, בעל דין אשר מתוך התנהגותו ניתן להסיק שהוא לא יישא בהוצאות המשפט וכדומה.