על פי נתוני הספרייה הלאומית, אשר התפרסמו במאי האחרון (2012), מדי שנה יוצאים בישראל כ-7,000 כותרים חדשים. חשוב להדגיש כי כותר יכול להיות גם יצירות כגון עיתונים, כתבי עת, תקליטורים וכדומה. בכל אופן, מדובר בכמות משמעותית של למעלה מעשרה ספרים ליום. ואכן, ספר הוא יצירת אמנות אשר יכולה להיות גם אוטוביוגרפית או דוקומנטרית. לעיתים, יצירות המבוססות על סיפורים אמיתיים, מקל וחומר טקסטים ביוגרפיים, עלולות לגרום לפגיעה בשמם הטוב של הדמויות המוזכרות בהן. להלן דוגמא למקרה כאמור.

 

יש לכם שאלה?

פורום לשון הרע


קצין משטרה בדימוס ייאלץ לשלם פיצויים בסך 100,000 שקלים לשלושה עובדי מע"צ לשעבר ש"זכו" לכינויים שונים בספר פרי עטו. הקצין כינה את התובעים בכינויים כגון "כנופיית מע"צ" ו"חבורת עבריינים", זאת למרות ששמם של האחרונים טוהר בהליך משפטי. במסגרת התביעה, אשר נדונה בבית משפט השלום בתל אביב, השופטת, ריבה ניב, קבעה כי פסיקת הפיצויים לטובת התובעים לא הייתה רק לשם כיסוי עוגמת הנפש של האחרונים, אלא גם על מנת להעביר "מסר לציבור באשר לקדושתו של המושג - שם טוב".


עיקרי הפרשה שתוארה בספר


עיקרי הפרשה החלו לפני כ-35 שנה כאשר הוגשו כתבי אישום חמורים כנגד שלושת התובעים. השלושה הורשעו בדין וריצו עונשי מאסר שונים. עם זאת, בשנת 1998, בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי יש לבטל את הרשעתם של התובעים ולזכות אותם לחלוטין. החלטה זו התקבלה בעקבות הודאתו של קצין משטרה שלקח חלק בחקירת המקרה. קצין המשטרה הנ"ל הודה כי התובעים סבלו מהשפלות ואלימות במהלך החקירה, וכי חלק מעדויותיהם זויפו.


התובעים היו סבורים כי הפרק הקשה מאחוריהם. עם זאת, הם הופתעו לגלות כשמונה שנים לאחר הזיכוי את ספרו של הנתבע. הספר כלל פרק הנוגע לפרשה ובו התובעים תוארו על ידי המחבר כ"קבוצה אנרכיסטית, מאורגנת ומפרת חוק". כמו כן, הקצין תיאר את חלק מהעבירות אשר יוחסו לכאורה לתובעים, והביע את צערו על כך שהם זכו לזיכוי בסופו של היום. בעקבות פרסום הספר, התובעים הגישו את תביעתם דנן.


תביעה על סך 200,000 שקלים


התביעה הוגשה על סך 200,000 שקלים וזאת בגין "הפרת חוק איסור לשון הרע ופגיעה בשם הטוב". בכתב התביעה, התובעים טענו כי הפרסומים בספר אודותם גרמו להם לפגיעה קשה במוניטין וכללו השמצות והשחרת שמם הטוב. התביעה הוגשה גם כנגד הוצאת הספרים. זו טענה כי לא התקבלה אליה כל דרישה להסיר את הספרים מהמדפים, והיא לא ידעה כלל אודות התוכן הפוגעני.


קצין המשטרה, הנתבע, טען מבחינתו כי מדובר בספר אשר היה מיועד לאנשי מקצוע בפרקליטות ובמשטרה. לדבריו, הטקסט לא היה נכתב לקהל הרחב. יתרה מכך, הקצין ציין כי היות והוא לא היה מעוניין לפגוע בשם הטוב של התובעים, הוא "נקט באמצעי זהירות" וחסך מהקוראים את מלוא העובדות המשפטיות.


בית המשפט קיבל את התביעה. בפסק הדין נקבע כי לא יכול להיות ספק שלמרות שקצין המשטרה ביקש לטהר את חלקו בפרשה באמצעות הספר, הוא עשה זאת אגב רמיסת שמם הטוב של התובעים. לא זו אף זו, חרף החלטתו של בית המשפט המחוזי לזכות את התובעים בשנת 1998, קצין המשטרה המשיך לכנותם בכינויים קשים ביותר בספרו כגון "עלובי נפש", "מפרי חוק" ו"עבריינים". השופטת הדגישה כי קצין המשטרה לא היה יכול להתעלם מכך שהקורא הסביר יבין מדבריו שזיכויים של התובעים היה טעות של מערכת המשפט. בסופו של היום, נקבע כי קצין המשטרה ישלם לתובעים פיצויים בסך 100,000 שקלים.