זכויות יוצרים במוסיקה הינה סוגיה משפטית מורכבת אשר חוסר בהירות מסוים אופף אותה. חוסר בהירות זה גורם לישראלים רבים לחוש מעט חסרי אונים נוכח חשש מפני תביעות אשר תוגשנה כנגדם מחמת הפרת זכויות יוצרים.


יש לכם שאלה?
פורום זכויות יוצרים במוזיקה ואמנות
פורום קניין רוחני


שאלות נפוצות אשר עולות בקרב ישראלים "נבוכים" אלה הינן - האם ניתן להשמיע רדיו בעסק? האם מסיבה פרטית בה מתנגנים שירים על פי פלייליסט ממחשב הינה הפרת זכויות יוצרים? על מי האחריות לשלם תגמולים בעת שמחה באולם אירועים? מה לגבי הופעה חיה? להלן מאמר אשר סוקר באופן ראשוני, ובקליפת אגוז, את סוגיית זכויות היוצרים במוסיקה בישראל.


המשפט הישראלי קובע כי כל שיר המושמע במדינה מקפל בתוכו שלוש זכויות יוצרים שונות. זכות ראשונה על המילים, זכות שנייה על הלחן, וזכות שלישית השייכת למקליט השיר (חברת התקליטים או אולפן ההקלטות). אי לכך, כל השמעה של שיר בישראל חייבת את שלושת האישורים הרלבנטיים מבחינת בעלי זכויות היוצרים. השמעה ללא הזכויות הנ"ל הינה הפרת חוק העלולה להקים עילת תביעה.


תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים במוסיקה עלולות להגיע עד כדי עשרות אלפי שקלים. אי לכך, מומלץ להיזהר מפניהן. הדרך הטובה ביותר לעשות זאת הינה להכיר את החוק ולהימנע מהשמעת שירים ללא האישורים המתאימים. עם זאת, גם במידה והוגשה כנגדכם תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים במוסיקה, חשוב לדעת כי המקרה איננו אבוד. עורכי דין העוסקים בתחום יוכלו לסייע במרבית המקרים ולהביא להפחתה משמעותית של סכום התביעה. בדומה לכל סוגיה משפטית, גם הפרת זכויות יוצרים בשירים הינה עניין הנבחן בהתאם לכל מקרה לגופו.


כיצד משיגים הסכמה להשמעת שירים?


היות והאמנים אינם יכולים לאכוף באופן עצמאי את השמירה על זכויות היוצרים שלהם, רבים מהם העבירו את הסוגיה לתאגידים המנהלים את זכויות היוצרים בניהול משותף. דהיינו, האמנים מעבירים את זכויות היוצרים לתאגיד, וזה עוסק באכיפת החוק וההתנהלות מול הגורמים המעוניינים בהשמעת המוסיקה (למשל - אולמות אירועים). התאגיד המוכר ביותר מבחינה זו הינו אקו"ם בע"מ.


אקו"ם הינו ראשי תיבות של "אגודת קומפוזיטורים מחברים ומו"לים למוסיקה בישראל". מדובר באגודה אשר שמה לעצמה למטרה לשמור על זכויות היוצרים של יצירות בישראל - מהארץ ומהעולם. אקו"ם פועלת במרץ על מנת לגבות תמלוגים ראויים עבור האמנים והשימוש ביצירותיהם. למעשה, האגודה פוטרת את המשתמש במוסיקה מחובתו לפנות באופן ישיר לכל יוצר ויוצר. אקו"ם נוסדה לפני כ-80 שנה, בשנת 1936. על מייסדיה נמנו יוצרים בולטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 כגון לאה גולדברג, משה וילנסקי, מדרכי זעירא, אברהם שלונסקי, אלכסנדר פן ועוד.


על פי רוב, השמעת מוסיקה בפרהסיה נעשית תוך כדי תיאום מול אקו"ם ותשלום תמלוגים כנדרש. מדובר בתופעה ידועה אשר כמעט כל חתן וכלה "נאלצים" לעבור אותה בדרכם לחופה. כמו כן, רבים אינם יודעים זאת אבל לעיתים אין די בתשלום לאקו"ם ויש לשלם גם בגין השימוש בזכויות היוצרים מבחינת ההקלטה עצמה. תשלום זה נעשה בישראל מול הפדרציה הישראלית לתקליטים וקלטות בע"מ או מול הפי"ל (הפדרציה למוסיקה ישראלית וים תיכונית בע"מ).


הסוגיה מסתבכת כאשר גורמים או פרטים משמיעים יצירות מוסיקאליות מבלי שהם מודעים לחובת תשלום התמלוגים ("במקרה הטוב") או שהם בכוונת מתכוון אינם נושאים בתשלום ("במקרה הרע"). כפי שצוין לעיל, תביעות בגין הפרת זכויות יוצרים בשירים עלולות להגיע עד כדי סכומים משמעותיים. להלן דוגמאות למקרים כאמור.


דוגמאות לפיצויים


לא אחת, בתי המשפט עוסקים בסוגיות הקשורות לענייני זכויות יוצרים במוסיקה. למשל, לאחרונה נקבע כי כאשר בית עסק מפר זכויות יוצרים בשירים, ייתכן והאחריות בעניין תונח לפתחו של בעל המקום (וזאת חרף האישיות המשפטית הנפרדת). לדוגמא, בית קפה בקניון בנתניה קיים הופעה חיה במהלכה בוצעו גם "קאברים" של שירים ישראלים. אקו"ם הגישה תביעה כנגד בית הקפה בשל הפרת זכויות היוצרים של האמנים ששיריהם הושמעו בהופעה.


בית הקפה העלה שתי טענות. ראשית, נטען כי הקניון משלם תמלוגים חודשיים לאקו"ם. שנית, נטען כי אין להטיל אחריות כלשהי על בעל בית הקפה, וזאת מתוך העיקרון המסחרי-משפטי של הפרדה בין חברה בע"מ לבעליה. בית המשפט קיבל את טענות אקו"ם, הן מבחינת הפרת זכויות היוצרים והן מבחינת האחריות האישית. נקבע כי אחריותו האישית של בעל בית הקפה נבעה מכך שהוא הוביל את הפרת זכויות היוצרים במקרה דנן. בית המשפט פסק כי בית הקפה ומנהלו ישלמו לאקו"ם פיצויים בסך 70,000 שקלים בגין הפרת זכויות היוצרים.


במקרה אחר, בית משפט השלום בקריות פסק פיצויים בשיעור 30,000 שקלים בגין השמעת שירים תוך כדי הפרת זכויות יוצרים באולם אירועים. התביעה הוגשה על סך של כ-80,000 שקלים כנגד אולם אירועים בחיפה. נטען כי "חוקר מטעם אקו"ם" ביקר במקום בזמן אירוע ומצא כי הושמעו בו שירים אשר לא שולמו עליהם תגמולים לאקו"ם. בסופו של היום, במקום לשלם סכום לא גבוה של כמה מאות שקלים טרם האירוע, אולם האירועים נאלץ לשלם סך של כ-30,000 שקלים בגין הפרת זכויות יוצרים.


לסיכום,


מדי שנה אנו שומעים על תביעות רבות המוגשות על ידי אקו"ם כנגד גופים שונים. לדוגמא, לאחרונה פורסם בכלי התקשורת כי אקו"ם הגישה תביעה בשיעור של מאות אלפי שקלים כנגד תחנת הרדיו רשת ב' (בגין השמעת שירים - לכאורה - ללא תשלום תגמולים). כמו כן, חברת תנובה ארגנה אירוע בו הושמעו שירים על ידי חברה חיצונית. אי לכך, אקו"ם החלה בהתנהלות משפטית כנגד תאגיד החלב.


כפי שניתן לראות, לא תמיד ברור האם מדובר בהפרת זכויות יוצרים במוסיקה ומיהו האחראי לביצוע העוולה. לדוגמא, במידה ומוסיקה מושמעת באולם אירועים במסגרת חתונה, נשאלת אפוא השאלה מי חייב בתשלום התגמולים - הזוג המאושר או בעל האולם. כמו כן, האם ניתן לגבות תמלוגים בגין השמעת מוסיקה במסיבה פרטית ומהי מסיבה פרטית. עורכי דין העוסקים בתחום יכולים בדרך כלל לבחון את נסיבות המקרה הספציפי בהתאם להלכה הפסוקה ותקדימים רלבנטיים. חשוב להדגיש כי אין מקרה הזהה למשנהו וכל אחת מהסיטואציות הנ"ל יכולה להיות שונה מקודמתה.