אדם בעל פיגור שכלי קל הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח שכנתו. בית המשפט גזר על האחרון, נוכח מצבו הנפשי ה"בעייתי", עונש מקל בדמות 20 שנות מאסר בפועל. כמו כן, נפסק כי הנאשם ישלם פיצויים לעיזבון המנוחה בשיעור של 100,000 שקלים. שופטי ההרכב במחוזי היו חלוקים ביניהם באשר לסוגיית מיקום ריצוי העונש.
יש לכם שאלה?
פורום ועדות שחרורים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
דעת הרוב בבית המשפט המחוזי קבעה כי אין מנוס מריצוי העונש בבית סוהר, מאחורי סורג ובריח. מנגד, דעת המיעוט גרסה כי יש להורות על ריצוי העונש במקרה דנן במעון נעול (בו הנאשם שהה בתקופת מעצרו).
הנאשם הגיש, באמצעות עורך דינו, ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון. הנאשם ביקש במסגרת הערעור להפחית את שיעור הקנס ולפסוק כי הוא ירצה את העונש במעון הסגור. המערער טען כי במשך המשפט, כאשר הוא היה עצור שלוש שנים במעון הסגור, הוא לא היווה איום על הסובבים אותו והתנהג "ללא רבב". כמו כן, הנאשם טען כי הפיקוח עליו במעון הסגור לא היה קל יותר מפיקוח של בית סוהר. באשר לריצוי המאסר מאחורי סורג ובריח, הנאשם טען כי בשל מצבו הפסיכולוגי, השב"ס איננו יכול להיות ערוך לקבלתו. הנאשם הוסיף כי בבית הסוהר צפויות לו - ללא ספק - סכנות משמעותיות.
המדינה טענה כי דין הערעור להידחות. בפרקליטות טענו כי היות והנאשם הורשע ברצח, ובהתבסס על ההליך בבית המשפט המחוזי, אין ספק כי מדובר ברוצח מסוכן שאין מקום לקבוע שהוא ירצה את עונשו במעון הסגור. המדינה הדגישה כי הנאשם הינו בעל עבר עשיר של מעשי אלימות והעובדה שהוא לא נקט באלימות במהלך המשפט לא הייתה יכולה להעיד שהוא יתמיד בכך לאורך 16 השנים שנותרו למאסרו.
בית המשפט העליון: מאסר במעון נעול, וחוות דעת בעוד כשנה
השופט הנדל קבע כי דין הערעור באשר לסכום הפיצוי לעיזבון המנוחה להידחות. הנדל הדגיש כי מדובר בסכום סביר בהחלט בהתחשב בכך שהנאשם במקרה הנ"ל הורשע ברצח (שהינה העבירה החמורה ביותר בספר החוקים). מבחינת מקום ריצוי העונש, השופט הנדל הדגיש כי סיווגו של אסיר כמפגר איננו יכול (ככלל) להצמיח לו זכויות אוטומטיות לרצות את עונשו במסגרת מעון נעול חלף בית סוהר "רגיל". במקרים כגון דא, הלכה פסוקה היא כי נתונה לבית המשפט האפשרות והסמכות להפעיל את שיקול דעתו.
אכן, שופטי העליון התייחסו לסוגיה בכובד ראש וציינו כי לא מדובר במקרה שהינו "קל להכרעה" וזאת בלשון המעטה. מחד, השופטים התבקשו להגן על המערער מפני החוויות הקשות של בית הסוהר, זאת בהתחשב במצבו הנפשי הרגיש ובכך שהוא כבר ריצה (בהצלחה - לכאורה) עונש מעצר במעון סגור במשך כמעט ארבע שנים. עם זאת, מאידך, השופטים התייחסו לכך שהנאשם אמור לרצות עוד עונש מאסר משמעותי אשר קשה לצפות כיצד הוא יעבור עליו. בית המשפט לא התעלם גם מחובתו כלפי השוהים האחרים במעון הנעול אשר עלולים להימצא בסכנה נוכח נוכחותו של הנאשם.
בסופו של היום, בית המשפט העליון התקשה לקבל החלטה בנושא ונקבע כי נכון לעכשיו הנאשם ימשיך לרצות את מאסרו במעון הנעול, אך יש לבחון כעבור שנה את אופן ריצוי העונש. נקבע כי פסק הדין בבית משפט קמא, אשר הורה לנאשם לרצות את עונשו בבית הסוהר, יעוכב לעת עתה. בית המשפט העליון קבע כי עובדי המעון הנעול יגישו לבית המשפט המחוזי חוות דעת באשר להתנהגותו של המשיב במעון, וזאת בעוד שנה ממתן פסק הדין דנן.
.JPG)
