המונח "עבירות צווארון לבן" כולל בתוכו גם עבירות שוחד בשירות הציבורי. לא אחת, עובדי ציבור נעזרים בשוחד על מנת לבצע פעולות שונות למען טובות הנאה וכדומה. לעיתים, השוחד ניתן על ידי עובד הציבור וזאת בכדי להביא לקידומו והתפתחותו המקצועית. כך היה במקרה של יגאל סער, לשעבר נציג רשות המיסים בארצות הברית.
יש לכם שאלה?
פורום דיני מיסים
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום צווארון לבן
פורום רישום פלילי
בסוף שנת 2012, בית המשפט העליון דחה את הערעור אשר הוגש על ידי סער וקבע כי האחרון ירצה מאסר בפועל למשך חמש חודשים. מדובר בערעור אשר הוגש על ידי סער כנגד הרשעתו בשלוש עבירות של הפרת אמונים. הרשעתו של האחרון הייתה חלק מפרשת צווארון לבן שזכתה בתקשורת לכינוי "פרשת המינויים רשות המיסים".
השופט ג'ובראן: "פגיעה משמעותית באמון החברתי בעובדי רשות המיסים"
השופט סלים ג'ובראן, אשר כתב את פסק הדין, מתח ביקורת חריפה על התנהלותו של סער וקבע כי האחרון סטה מהשורה כאשר יזם את הפעלת ההשפעה על הממונים עליו. ג'ובראן ציין כי סער הפגין שחיתות והתנהגותו הלא ישרה גרמה באופן ברור לפגיעה משמעותית באמון החברתי בעובדי רשות המיסים בפרט, והמגזר הציבורי בכלל. אי לכך, נקבע כי האחרון איננו יכול להמשיך ולשרת את הציבור.
פרשת המינויים ברשות המיסים עסקה בפנייתו של סער ליורם קראשי (אחיה של שולה זקן, מנהלת לשכתו של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט) לסיוע בהתקדמות ברשות המיסים. נטען כי פנייה זו הולידה את קידומו של סער לתפקיד סמנכ"ל, ולאחר מכן למשרתו בתור נציג רשות המיסים בארצות הברית. לפני כשנה וחצי, בדצמבר 2011, בית המשפט המחוזי גזר על סער חמישה חודשי מאסר בפועל. השופט במחוזי, זכריה כספי, לא חסך שבטו מסער והטיח באחרון ביקורת חריפה ביותר.
סער הגיש ערעור על הרשעתו בבית המשפט המחוזי. לטענתו, ההתנהלות מול קראשי בעניינו לא עלתה כדי חריגה מהנורמות אשר היו מקובלות מקדמת דנא ברשות המיסים. לדבריו, עובדים אחרים גם פעלו בדרך זו, ומאמציו לקדם את עצמו ואת מינויו לא היו חריגים בנוף העסקי ברשות. סער הלין על כך שהוא קורבן לאי קביעת נורמות וגבולות מותרים מבחינת ההתקדמות ברשות. לדבריו, לא נמצא בנהלים, בכללים, בתקדים ו/או בפסיקה קביעה לפיה פנייה לגורם חיצוני לשם קידום ברשות המיסים עולה כדי פעולה אסורה או הפרת אמונים. סער טען בבית המשפט העליון כי הרשעתו יצרה נורמה פלילית תקדימית - יש מאין.
הפרקליטות: "מדובר בעבירות חמורות"
מנגד, הפרקליטות הגישה אף היא ערעור על פסק הדין וטענה כי העונש שנגזר על סער לא העניק ביטוי לחומרת ההרשעה. הפרקליטות טענה כי גזר הדין "המקל" חטא לשיקולי ההרתעה אשר דרושים בסוגיות העוסקות בעבירות צווארון לבן. בערעור המדינה נטען כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לנסיבות החמורות אשר היו מקופלות במקרה ולכך שמעשיו של סער "שכפלו את השחיתות וחלחלו לרשות".
בפרקליטות הוסיפו כי מעשיו של סער לא היו חד פעמיים ונמשכו לאורך תקופה של כשנה. סער הוגדר על ידי הפרקליטות כ"גורם הדומיננטי מאחורי שידול העבירה". באוקטובר האחרון, הפרקליטות והנאשם הודיעו כי הם מושכים את הערעורים ההדדיים על הכרעת הדין והמחלוקת נותרה מבחינת גזר הדין. השופטים ג'ובראן, הנדל וזילברטל קבעו כי יש לדחות את ערעורו של סער וזאת משום שהשילוב בין העבירות החמורות למעמדו הבכיר של סער היווה ללא ספק שיקול לחומרה. הודגש כי סער היה חייב, מתוקף תפקידו הרם, לפעול לשמירה על יושרת המערכת ולא לפגיעה בה.
.JPG)
