פעמים רבות, בעיקר בקרב זוגות המשתייכים ל"אסכולה הישנה", חלוקת התפקידים בתא המשפחתי הינה ברורה. הבעל יוצא ומפרנס את המשפחה, ואילו האישה דואגת למשק הבית תוך כדי שהיא מוותרת על פיתוח קריירה עצמאית. במקרים כגון דא, עלול להיווצר חוסר צדק מבחינת גירושין. דהיינו, בעוד הבעל פיתח במשך השנים קריירה מבטיחה, האישה - אשר דאגה לילדים ולמשק הבית, ובכך העניקה לבעלה את השקט הנפשי לגדול ולהתפתח - עלולה למצוא את עצמה במצוקה כלכלית של ממש.

 

יש לכם שאלה?

פורום חלוקת רכוש | איזון משאבים
פורום הסכם גירושין
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום דיני משפחה
פורום בית משפט לענייני משפחה


אי לכך, בעת חלוקת רכוש בגירושין, ניתן להביא בחשבון גם נכסי קריירה אשר נצברו על ידי אחד הצדדים. דהיינו, נכסי קריירה מהווים אפוא "נכס בר איזון" מבחינת הסדר איזון משאבים. עם זאת, נכסי קריירה אינם מאוזנים בכל מקרה ומקרה.

 

בניגוד לנכסים אחרים באיזון משאבים, אשר ניתן להצביע עליהם ולכמת אותם מבחינה מספרית, נכסי קריירה מהווים רק את הפוטנציאל לכך שאחד מבני הבית יזכה בעתיד לתועלת כלכלית (וזאת תודות לכישורים וקשרים אשר הוא פיתח במרוצת שנות הנישואין "על חשבון" בן זוגו). עסקינן אפוא בנכס אשר בתי המשפט קבעו לא אחת שהוא איננו מאוזן בדרך של מחצה על מחצה (ככל נכס אחר).


מעין נסיבה בהליכי החישוב


נכסי קריירה נכנסים לגדרי חישוב איזון משאבים וההתייחסות אליהם הינה בעלת אופי של "נסיבה" (יותר מאשר נכס בר איזון). יש אשר סבורים כי היות ומדובר במעין "נסיבה", המשפיעה ממעוף הציפור על הסדר איזון המשאבים, אין מקום להגיש תביעה פרטנית לאיזון נכסי קריירה. דהיינו, גישה זו גורסת כי תביעה לאיזון נכסי קריירה צריכה להיות חלק מתביעה לאיזון משאבים כולל.


זאת ועוד, על מנת שבתי המשפט יקבלו טענות כגון נכסי קריירה, שומה על הצד הטוען לנכסים להוכיח כי היו בינו לבין בן זוגו פערים משמעותיים. דהיינו, שהתא המשפחתי התנהל באופן מובהק על ידי בן זוג קרייריסטי מחד, ובן זוג ביתי מאידך. פער זה מעיד על כך שבן הזוג הטוען לאיזון נכסי קריירה ויתר לטובת בן זוגו באופן אשר יצר את הפערים בהכנסות. נכסי קריירה מקפלים בתוכם את ה"תמיכה הזוגית" הנ"ל.


חשיבותה של הוכחת הפערים


להלן דוגמא למקרה כאמור. במקרה זה, בית המשפט בחן את ההכנסות של הצדדים לאחר הגירושין וקבע כי לא היה מקום להתייחס לנכסי הקריירה אותם האישה ביקשה להכליל באיזון המשאבים. אמנם הבעל פיתח קריירה מפוארת במהלך שנות הנישואין, אך גם האישה לא "שקדה על שמריה". בית המשפט מצא כי הכנסתה של האישה עמדה על כ-15,000 שקלים (ברוטו) ואילו הכנסתו של הבעל על 16,000 שקלים. דהיינו, נקבע כי שני הצדדים היו שכירים ושניהם פיתחו קריירה מתגמלת. האישה טענה כי בעוד היא לא התפתחה מבחינה כלכלית, בשל הצורך לשמור על הילדים, בעלה השלים לימודי דוקטורט וניצל את עזרתה בכדי לבסס את משכורתו על הרף הגבוה במשק. בית המשפט קבע כי אמנם ניתן לקבוע שהאישה וויתרה לבעלה, אך לא ניתן להסיק מכך שהיא הייתה "בן זוג ביתי".


לסיכום,


ויתור המאפשר איזון משאבים על בסיס נכסי קריירה צריך להישען על פערים כלכליים משמעותיים בין הצדדים. כמו כן, בסוגיות כגון דא, בית המשפט בוחן גם את היקף הכנסות הצדדים לאחר הגירושין. במקרה דנן, למרות שהאישה לא פיתחה את הקריירה יתר על המידה, ולמרות שהבעל עשה חיל בלימודיו והתקדם באופן מרשים, לא היה מקום לסטות מאיזון משאבים שווה. בית המשפט קבע כי האישה אף לא הוכיחה שהיא נשאה יותר מבעלה בנטל גידול הילדים (וזאת - בין השאר - בהתחשב בעובדה שהיא יצאה מדי יום לעבודה והתפרנסה בתור מורה מוסמכת במשך עשרות שנים).