עת"מ 74374-90-11


עמותת התושבים למען שכונת נווה צדק זכתה לניצחון משפטי חשוב מבחינתה, וזאת לאחר שעתירה מנהלית שהוגשה על ידה, ואשר עסקה בבנייתם של שני מגדלים בשכונה הציורית בתל אביב, התקבלה בבית המשפט המחוזי. מדובר בפסק דין חריג מבחינתה של השופטת שרה גדות, בהתחשב בעובדה שהתוכניות לבניית המגדלים כבר זכו לאישורים ולתוקף החוקי הדרוש.

 

יש לכם שאלה?

פורום פינוי בינוי | התחדשות עירונית
פורום תכנון ובניה | היתרי בניה
פורום תמ"א 38
פורום מיסוי מקרקעין
פורום מנהל מקרקעי ישראל | רשות מקרקעי ישראל


העתירה במקרה דנן הוגשה על ידי העמותה כנגד שורה של נתבעים - עיריית תל אביב, הוועדות לתכנון ובנייה, והחברות אשר תכננו להקים את המגדלים בשכונה. טענותיהם של העותרים התייחסו לשתי תוכניות אשר התקבלו בנוגע לרחוב יצחק אלחנן בשכונת נווה צדק. התוכנית הראשונה (אלחנן ב') עסקה בהקמת שני בניינים ברחוב אלחנן בגובה של 36 ו-9 קומות. התוכנית השנייה, תוכנית אלחנן ג', עסקה בהוספה של עשר קומות נוספות לבניין המוקם כיום, וזאת באמצעות הסדרתם של מבני ציבור אשר יוקמו על ידי החברה הפרטית.


מבחינת תוכנית אלחנן ב', השופטת גדות קבעה כי יש לקבל את טענותיהם של העותרים באשר לאי חוקיות התוכנית. השופטת מצאה לכך שני טעמים עיקריים. ראשית, נקבע כי העירייה ומוסדות התכנון לא היו רשאים להעניק ליזם בתוכנית אחוזי בנייה, וזאת כנגד חיובו בביצוע מטלות ציבוריות אשר הינן באחריות הרשות.


דהיינו, בית המשפט קבע כי הוא מקבל את הטענה שהתוכנית בבסיסה חייבת להיות בעלת מטרה תכנונית ולא מטרה מימונית (משמע, תוכנית בנייה לא יכולה להיות לשם מציאת מקור תקציבי מבחינת העירייה למטרות ציבוריות). הטעם השני אשר הודגש על ידי בית המשפט התבסס על קביעה כי הטלת ביצוע מטלות ציבוריות על יזמים הינה פרקטיקה בלתי חוקית אשר הונהגה על ידי העירייה בחוסר סמכות. נקבע כי מדובר בפרקטיקה אשר היה בה כדי לפגוע במכרזים לפי החוק. בית המשפט קבע כי היות ושתי התוכניות נשוא העתירה - אלחנן ב' ואלחנן ג' - היו שזורות זו בזו, ביטול האחת הביא בהכרח לביטול השנייה.


התושבים: "העירייה ניסתה להיכנע לבעלי ההון"


בפסק הדין נקבע כי היות והפקדתה של תוכנית אלחנן ג' הייתה תנאי לעצם הפקדת תוכנית אלחנן ב', ולאור העובדה כי התוכניות שתיהן קודמו באופן כזה שאחת תלויה בשנייה (וזאת מתוקף ראייה תכנונית אחת), הרי שלא היה ניתן להשאיר את החלטת הוועדה המחוזית באשר לתוכנית אלחנן ב' על כנה.


השופטת גדות הוסיפה כי העירייה "רקחה" עם היזמים עסקה בלתי חוקית אשר הייתה מנוגדת לסמכותה ולחובתה בהתאם לחוק חובת מכרזים. לסיכום, לא רק שהשופטת גדות מצאה כי התוכניות שאושרו היו בלתי חוקיות, אלא שהיא גם פסקה לטובתם של העותרים הוצאות משפט בסך כ-38,000 שקלים.


התושבים הביעו, כמובן, סיפוק רב מפסיקתה של השופטת גדות. עמותת התושבים למען שכונת נווה צדק מסרה בעקבות הפסיקה כי יש לברך על פסק הדין בו "מקופלת אמירה חשובה מאין כמותה באשר לאיזון העדין שבין תוכניות פיתוח מחד והמרקם העירוני מאידך". התושבים ציינו כי עיריית תל אביב חטאה בכך שהיא אישרה תוכניות תוך כדי שהיא "רומסת" את התושבים בעבור "אינטרסים של בעלי הון".


התושבים הדגישו כי העירייה ביקשה לבצע "עסקה תכנונית" תוך כדי עקיפת חובת המכרזים ובאופן בלתי ראוי על גב התושבים. בעמותה הוסיפו כי פסק הדין הוכיח שעיריית תל אביב "טובה במלחמה כנגד תושבים" והיא איננה נרתעת מפני "השקעת משאבים במאבקים כנגד תושבי תל אביב".


מנגד, נציגי החברות היזמות הביעו חשש כי פסק הדין יהיה בעל משמעות רוחבית בנוגע לכל תהליכי הפינוי-בינוי המתוכננים בתל אביב. מהחברות נמסר - בתגובה לפסיקתה של גדות - כי כעת נוצר מצב בו הבניין נמצא בתנופת בנייה מתקדמת ויש לבחון את זכויות הרוכשים מבחינת ההתחייבויות כלפיהם.