ערעור על שומה של מינהל מקרקעי ישראל בעת הפשרת קרקעות

מינהל מקרקעי ישראל יקזז את שווי המוניטין בכמה מגרשים אשר שווקו במסגרת ההרחבה במושב, כך קבע בית המשפט השלום בקריית גת במסגרת פסק דין תקדימי. מדובר בפסיקה אשר התקבלה במסגרת תביעה של כמה רוכשי קרקעות בשכונת ההרחבה אשר הגישו את תביעתם כנגד המינהל ביחד עם אגודת המושב.

יש לכם שאלה?

פורום דיני מושבים וקיבוצים אגודות שיתופיות | בן ממשיך
פורום רכישת דירה | מכירת דירה
פורום מנהל מקרקעי ישראל | רשות מקרקעי ישראל
פורום מיסוי מקרקעין

התובעים טענו כי מינהל מקרקעי ישראל קבע שומות למגרשים באמצעות שמאי בהתאם להחלטה 737 של מועצת מקרקעי ישראל. מדובר בהחלטה אשר מתירה הפשרה של קרקעות חקלאיות לשם מגורים בכפוף לתשלום דמי היוון. לטענתם, השומות אשר נקבעו על ידי המינהל במקרה דנן היו גבוהות וזאת משום שהמינהל שיקלל בהן מרכיבים שלא ניתן לגבות בגינן תשלום נוסף.

התרומה - בזכות הקהילה

הטענה העיקרית אשר הוצגה על ידי התובעים הייתה כי המינהל קבע "שווי שוק" לקרקעות אשר נבע מההשקעה והתרומה של דור המייסדים והמתיישבים הוותיקים במושב, ולא בשל פעולות שבוצעו על ידי המינהל. לטענתם, המינהל חילק את התרומה לשני סוגים של השקעות - המוניטין והתשתית של היישוב הוותיק העומדת לרשותם של תושבי ההרחבה. התובעים טענו כי המינהל לא היה רשאי לגבות תשלום נוסף בשל שני מרכיבים אלה. מינהל מקרקעי ישראל טען מנגד כי דין התביעה להידחות וזאת משום שהתובעים לא הגישו ערעור כדין על השומה שנקבעה על ידי השמאי. כמו כן, נטען כי החלטה 737 בוטלה בכל מקרה במרוצת השנים על ידי בג"צ.

בית המשפט קבע כי הוא רואה לנכון לדחות את רוב טענות המינהל ולקבל את טענתם של התובעים בכל הקשור למוניטין המושב. בית המשפט התייחס למוניטין בקובעו כי בכל מקום בו נוצרת קהילת בני אדם, הקהילה יכולה בהחלט להשפיע על שווי השוק של המקום בו היא מתגוררת. אי לכך, בית המשפט קבע כי המדינה הייתה צריכה לתמחר את ערכו של המוניטין ולקזז אותו מערכם של המגרשים.

יש הסבורים כי פסק הדין הנ"ל הינו פסק דין "מהפכני". ייתכן בהחלט כי ברוח הפסיקה דנן, ישובים רבים יבחנו אפשרות של תביעה כנגד מינהל מקרקעי ישראל לשם תשלום כספים ישירות לאגודה - בין היתר בהתאם לדיני עשיית עושר ולא במשפט. כמו כן, לפסק הדין הנ"ל יכולות בהחלט להיות השלכות באשר לשומות אחרות שניתנו על ידי המינהל. מדובר לא רק בזכויותיהם של תושבי הרחבה אלא גם בזכויות מקרקעין הנוגעות לבניית בתים או שינוי ייעוד של קרקע חקלאית לתעסוקה.