הרפורמה במשק המים איננה בלתי סבירה - כך קבע בג"צ

בית המשפט העליון קבע כי יש לדחות שלוש עתירות שתקפו את סבירותה של הרפורמה במשק המים. למעשה, בית המשפט העליון קבע בפסיקתו כי הרפורמה במשק המים יכולה לעמוד והיא איננה בלתי סבירה. מדובר כמובן ברפורמה אשר במסגרתה הועברה האחריות בנוגע למים בערים לידיהם של תאגידים עירוניים. כפועל יוצא מכך, חלו שינויים באופן חישוב מחיר המים. בג"צ קבע כי דין העתירות להידחות וזאת משום שמתחם הסבירות של הרשות בבואה להתקין את כללי המים בכפוף לסמכות אשר החוק מקנה לה הינו רחב. בפסק הדין נקבע גם כי אין ספק שההחלטה על הרפורמה במים ובביוב הייתה "החלטה מקצועית" אשר הייתה תולדה של "דיונים בצוות מיוחד תוך כדי התייעצות עם שלל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים".

יש לכם שאלה?

פורום משפט מנהלי, עתירות, בג"צ ורשויות מקומיות
פורום דיני מיסים
פורום ארנונה, היטלי פיתוח ומיסוי מוניציפאלי

בג"צ התרשם כי לא מדובר בהחלטה שהתקבלה כלאחר יד אלא בעקבות בחינת שיקולים רבים ומגוונים. כמו כן, בפסק הדין נקבע כי ההחלטה על הרפורמה הינה חלק מהחלטה של מדיניות כלכלית רחבת היקף שיש לה השלכות רבות מבחינת משמעות תקציבית ומימון תחומים שונים. לגופו של עניין, נקבע כי הכללים החדשים בעניין משק המים אשר נקבעו על ידי הרשות לא היו בלתי סבירים ו/או בלתי מידתיים. בג"צ הזכיר פעם נוספת את ההליך שישב בסיס קבלת ההחלטות והגדיר אותו "ראוי, מסודר, ארוך ומורכב".

הרשות הסתמכה על דיון מקצועי ומפורט

הודגש כי הרשות לא קיבלה את החלטתה לפני שהיא שמעה את המלצותיהם של מומחים בתחומים שונים ואף קיימה שורה של סבבי תגובות ושמיעת הצעות מגורמים מעוניינים (ומהציבור הרחב בעל פה ובכתב). אכן, ציין בג"צ, הרשות החליטה בסופו של היום להעדיף מודל אחד על משנהו. כמו כן, אין ספק כי הרשות העלתה את מחירי המים והצדיקה זאת במשבר החמור במשק המים בישראל. בית המשפט קבע כי בניגוד לטענות העותרים, לא היה מדובר בהחלטות "מקוממות או שרירותיות". השופטים מצאו כי החלטת הרשות הייתה לשם יישום מדיניות לגיטימית מסוימת.

הרפורמה במשק המים מושתתת למעשה על שני עקרונות מרכזיים. ראשית, אחידות. על פי עיקרון זה, מחירי המים יהיו אחידים בכל הארץ ולכל סוגי הצרכנים. שנית, עלות. עיקרון העלות גורס כי תעריפי מים וביוב צריכים להיקבע בהתאם לעלות הריאלית של אספקת שירותים אלה ובכפוף לעלויות הנורמטיביות ברכבי ההון, התפעול והאחזקה של כלל התאגידים (בתוספת רווח סביר, כמובן).

נקבע כי ההעדפה של עיקרון האחידות על פני המודל הראשוני (שקבע תעריף דיפרנציאלי בהתאם לעלות או על בסיס שיטות אחרות) לא הייתה החלטה בלתי מבוססת או בלתי מידתית (מקל וחומר לא ברמה המצדיקה את התערבות בג"צ). בסופו של היום, בית המשפט העליון נתן אפוא גושפנקא משפטית נוספת לרפורמה במשק המים והביוב, וזאת על כל הכללים והחלקים אשר הותוו במסגרתה. נקבע כי הרפורמה לא חרגה מגדרו של החוק אשר מסמיך את הרשות לקבל החלטות כגון דא. כמו כן, הודגש כי החלטת הרשות לא הייתה מעבר לסמכותה ולא נשענה על שיקולים לא עניינים ו/או בלתי מידתיים/סבירים.