עבל (ארצי) 26677-07-11‏


האם אישה אשר ילדה במסגרת לידת בית יכולה לקבל מהמדינה מענק אשפוז ומענק לידה? האם מדובר בזכותה של אישה אשר ילדה את בנה גם ללא אשפוז בבית החולים? סוגיה אשר זהו עניינה הונחה לפתחו של בית הדין הארצי לעבודה. יצוין כי הביטוח הלאומי ובית הדין האזורי לעבודה קבעו כי היות והאישה ילדה את בנה בלידת בית, לא קמה לה הזכאות מכוח החוק למענקים המדוברים.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום ביטוח לאומי


בין הצדדים במקרה דנן לא הייתה מחלוקת בנוגע לעמידתה (או יותר נכון לאי עמידתה) של התובעת בתנאים שנקבעו בחוק לשם הזכאות למענק אשפוז. עם זאת, המערערת טענה כי היה מקום "להגמיש" את התנאים עבור קבלת המענק, וזאת כפי שהמדינה עושה כאשר מדובר בנשים שילדו בבית והגיעו בתוך 24 שעות לבית החולים.


לחילופין, היולדת טענה כי היא הייתה זכאית "מטעמי צדק" לקבל את המענקים, וזאת מכוח הוראות סעיף 387 לחוק ולתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק). לשיטתה של התובעת, בתקנות נפלה "לקונה חקיקתית" אשר היה ניתן ליצוק אליה תוכן באמצעות פסיקת מענקים עבורה במקרה המדובר. התובעת טענה כי החוק והתקנות אינם מתייחסים ללידה בבית, וזאת חרף הפופולאריות ההולכת וגוברת של לידות מסוג זה. במילים פשוטות, התובעת ביקשה כי בית הדין הארצי לעבודה יוציא תחת פסיקתו התאמה של החוק למציאות בשטח.


כפי שצוין לעיל, המוסד לביטוח לאומי לא היה מוכן לשלם את המענקים וזאת בשל הטענה כי הזכאות למענקים כגון דא קמה למבוטחת בכפוף לאשפוז בפועל. דהיינו, נטען כי בהעדר אשפוז אין גם עילה לתשלום מענק. בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה שהוגשה על ידי היולדת בעקבות דחיית פנייתה בביטוח לאומי. נשיאת בית הדין, דיתה פרוז'ינין, ציינה בפסיקתה כי ברור שהתובעת ילדה בבית וברור שהיא לא אושפזה בבית החולים. הלכה פסוקה היא כי תנאי ה"היזקקות לאשפוז" מהווה אפוא תנאי הכרחי מבחינת הזכאות המדוברת.


האם מענק מן הצדק?


בית הדין לעבודה דחה גם את טענותיה של התובעת לקבלת "מענק מן הצדק". נקבע כי מענקים מן הצדק משולמים רק בנסיבות אשר מקורן נעוץ בגורמים אובייקטיבים שהביאו לאי-אשפוז היולדת. למשל, היולדת לא הספיקה להגיע לבית החולים או שהיא ילדה בבית בנסיבות חריגות ולא מתוכננות. במקרה דנן, בית הדין לעבודה ציין כי לידת הבית הייתה מתוכננת. לא זו אף זו, היולדת אף שילמה למיילדת מקצועית סך של כ-4,500 שקלים באופן פרטי בתמורה לליווי במהלך הלידה. אי לכך, נקבע כי נסיבות המקרה לא יצקו את התוכן הדרוש לשם הפעלת הסעד הקבוע בסעיף 387 לחוק (ולתקנות).


בית הדין לעבודה הוסיף כי הוא איננו יכול "להשלים" את החוק מבחינת ה"לאקוניות" בה הוא לוקה בשל אי ציון לידת בית כמזכה במענק. בפסק הדין צוין כי סביר להניח שאם המחוקק היה מעוניין להעניק זכאות למענק לידה גם עבור לידות בית, הדברים היו מוצאים ביטוי מפורש בחוק. דא עקא, נוסחו של החוק כיום איננו מאפשר פסיקת מענקי אשפוז ולידה בגין לידת בית. בית הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורה של המבוטחת והותיר על כנן את החלטות הביטוח הלאומי ובית הדין האזורי.


לסיכום,


מענקי לידה ואשפוז בחוק הביטוח הלאומי לא נועדו רק על מנת לסייע ליולדות מבחינה כלכלית. מדובר גם במענקים בעלי משמעות חברתית כוללת במסגרתה המחוקק ביקש "לעודד" יולדות שלא לבצע לידות בית אלא ללדת בבתי החולים. מיותר לציין כי בניגוד לבית חולים מסודר, אשר יכול להתמודד עם שלל המצבים שעלולים להתפתח במהלך הלידה, לידת בית הינה מסוכנת ועלולה לגרום לסכנות מיותרות. אי לכך, נקבע כי אין לעודד את התופעה (חרף חוקיותה) ויש למנוע מענקי אשפוז ולידה מנשים הבוחרות ללידת בביתן.