ביום ראשון האחרון, 23.12.12, מלאו 30 ימים להפסקת האש בין ישראל וחמאס לאחר מבצע "עמוד ענן". במהלך המבצע הצבאי, ארגון החמאס ירה מאות רקטות מסוגים שונים אל עבר יישובי ישראל. כתוצאה מכך, למעלה ממיליון אזרחים ישראלים, בעיקר בדרום הארץ, נאלצו לחיות תחת חשש מתמיד מפני פגיעת טיל (בהם ו/או ברכושם).

 

יש לכם שאלה?

פורום ועדה רפואית
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות
פורום אחוזי נכות

 

על פי החוק הישראלי, וכן בהתאם להחלטות ממשלה, המדינה מחויבת לדאוג לפצות את האזרחים אשר נפגעו כתוצאה מהלחימה, בין אם מבחינת רכוש שנפגע ובין אם בגין נזקי גוף. נשאלת אפוא השאלה, מה עם נפגעי החרדה? האם ניתן לתבוע פיצוי עבור נפגע חרדה?


רבים מאזרחי ישראל דיווחו לאחר מבצע "עמוד ענן" על מצוקה נפשית שהתפתחה בעקבות הלחימה. לא אחת, מדובר באזרחים אשר פיתחו תסמיני חרדה אשר גרמו להם לקשיי תפקוד שונים. ראשית, חשוב לציין כי הרשויות המקומיות מפעילות מוקדים טלפוניים ומרכזי סיוע אשר נועדו על מנת להעניק מענה נפשי ורפואי עבור נפגעי חרדה. מדובר במוקדים הפועלים בחסות הרשויות המקומיות ובשיתוף עם המוסד לביטוח לאומי.


עם זאת, המדינה צמצמה באופן משמעותי את הפיצויים המגיעים לנפגעים אלה. מומחים משפטיים העוסקים בתחום מעריכים כי הסיבה לכך היא שהחיים במזרח התיכון בכלל, ובישראל בפרט, הינם חיים בצל סכסוך מתמיד. אי לכך, במקום כלשהו, כמעט כל האזרחים בישראל מתמודדים עם חרדה מסוימת. עם זאת, הלחימה האחרונה בדרום הרחיבה באופן משמעותי את מעגל האזרחים הישראלים אשר היו נתונים תחת איום הקסאמים והגארדים מהרצועה. ואכן, כאשר העורף הופך לחזית ומיליוני אזרחים רצים למרחבים המוגנים, אין ספק שהדבר עלול להיות בר השפעה על חייהם של האחרונים גם עם תום הלחימה.


המצב המשפטי כיום


כיום, החוק והפסיקה בישראל אינם מכירים בנפגעי חרדה אשר מדווחים על פגיעות נפשיות כתוצאה מנפילות טילים, וזאת כל אימת שהאחרונים לא שהו בסמוך למקום הנפילה. דהיינו, גם חשיפה למספר רב של אזעקות, מראות עשן וקולות נפץ, איננה הופכת את נפגע החרדה לנפגע פעולות איבה. אזרחים אשר יהיו זכאים להכרה כאמור הינם רק אזרחים אשר יוכלו להוכיח שהם היו בזירת האירוע עצמו במועד ההתרחשות.


הלכה פסוקה היא כי נפגעי חרדה יכולים להיות מוכרים כנפגעים הזכאים לפיצויים רק כאשר הם נכחו בעת הפיגוע החבלני ו/או היו מעורבים בו. לדוגמא, אזרחים אשר ראו את פגיעת הרקטה או נחשפו למראות כגון הרוגים ופצועים. אי לכך, נפילה של רקטה ברחוב מקביל איננה מזכה בהכרח בפיצויים מהמדינה. זאת ועוד, גם פגיעה ישירה בביתו של אדם איננו הופכת את האחרון לנפגע חרדה, וזאת כל אימת שהוא לא נכח במקום בעת שהטיל פגע בבית.


מדובר למעשה בהבדל מסוים בין הזכות לפיצויים לנפגעי חרדה לעומת זכותם של נפגעים אחרים במשפט הנזיקין. למשל, בתי המשפט הכירו זה מכבר בנכות נפשית וחרדתית אשר נגרמה לאדם מחמת תאונת דרכים בה היה מעורב קרוב משפחתו, וזאת גם כאשר האחרון לא היה בהכרח נוכח בזירת התאונה. עם זאת, ולמרות שהמגמה בפסיקה מבחינת הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (או תאונות אחרות) הינה להגמיש את הזכאות לטובת המבוטח, אין הדברים יפים מבחינת זכאות לפיצויים עבור נפגעי חרדה כתוצאה מלחימה.


אחת הסיבות לכך נעוצה בגורם המשלם. למשל, בעוד הפיצויים בגין תאונת דרכים נפסקים לחובתה של חברת ביטוח, פיצויי נפגעי חרדה משולמים על ידי המדינה. מדובר בגמלה המשולמת לנפגע ממשרד האוצר, וזאת ללא קשר למוסד לביטוח לאומי. למעשה, הגמלה הנ"ל מתוקצבת באופן נפרד על ידי משרד האוצר ועל בסיס תוצאות הלחימה.


זכויות נפגעי חרדה


חשוב להדגיש כי נפגעים אשר יהיו זכאים להכרה מבחינת היותם נפגעי חרדה יוכלו לזכות בשורה של הטבות. לדוגמא, מימון אשפוז, מימון טיפולים רפואיים (לרבות טיפולים נפשיים), תשלום גמלה חודשית, מימון הוצאות שונות הקשורות לטיפול הרפואי, עזרה צד ג', מימון אביזרים רפואיים ועוד. אי לכך, ועל מנת להקים מכשול כניסה גבוה כנגד תביעות רבות ובלתי נגמרות של נפגעי חרדה, המדינה צמצמה באופן משמעותי את מעגל הזכאים. במידה ואתם סבורים כי מגיעים לכם פיצויים בשל היותכם נפגעי חרדה, מומלץ לפנות בהקדם לקבלת ייעוץ משפטי.