פעמים רבות, תושבי הרשות הפלשתינאית מבקשים להיכנס לישראל לצורכי פרנסה ועבודה. לא אחת, מדובר בשהות בלתי חוקית בישראל אשר איננה מאושרת על ידי הגורמים הרלבנטיים. ואכן, לא ניתן לעבוד בישראל ללא מעסיק. בשל מעורבותם של שוהים בלתי חוקיים בעבירות פליליות ולאומניות, קיים איסור מוחלט בחוק לאפשר כניסה לישראל לשוהים אלה. כמו כן, החוק הישראלי מחמיר מאד עם ישראלים אשר מסייעים לשוהים בלתי חוקיים בכניסתם למדינה.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום ויזה לישראל | אזרחות ישראלית
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
פורום משפט פלילי
לאחרונה, משרד ראש הממשלה פרסם הודעה בדבר "איום קונקרטי גבוה" אודות התופעה הנ"ל. הפרסום, אשר חתום עליו "המטה ללוחמה בטרור", מותח ביקורת על תושבים ואזרחים ישראלים המסיעים שוהים בלתי חוקיים בשטח ישראל. המטה ללוחמה בטרור טוען כי מדובר ב"שיבוש חמור של מאמצי המאבק בטרור" וכי ישראלים אלה מעניקים סיוע ישיר (אף אם לא במתכוון) להגברתם של איומים ביטחוניים. הרשות השופטת נרתמה אף היא למאבק.
בית המשפט העליון, במסגרת פסקי דין אשר יצאו תחת עטו, עסק רבות במדיניות הענישה בגין הסעה, העסקה ו/או הלנה של תושבי הרשות הפלשתינאית השוהים בישראל באופן בלתי חוקי. השופט חשין, ב-רע"פ 3674/04 מוחמד אבו סאלם נ' מדינת ישראל, עמד על כללי הענישה אשר צריכים להנחות את בתי המשפט בסוגיות כגון דא. במסגרת פסק הדין הנ"ל, השופט חשין התייחס בין השאר לתופעה של פערים משמעותיים בין פסיקותיהן של הערכאות השונות. אי לכך, הותוו הכללים הרלבנטיים ואלה הם:
• ענישה אינדיבידואלית - עבירות אלה הינן עבירות אשר מורכבות משני יסודות. ראשית, מדובר בעבירה חמורה על פי סעיף 12א לחוק הכניסה לישראל. דהיינו, העונש הראוי לה הוא מאסר בפועל. מנגד, קיים גם חריג של "נסיבות יוצאות מגדר הרגיל". נסיבות אלה יכולות לשלול את הטלתו של עונש בדמות מאסר מאחורי סורג ובריח. שני היסודות הנ"ל כפופים לעקרון היסוד בדיני העונשין כי הענישה תמיד אינדיבידואלית.
• נטייה למאסר בפועל - מדיניות הענישה לפי חוק הכניסה לישראל (עבירה לפי סעיף 12א) נוטה לכיוון הטלת מאסר בפועל. עם זאת, גם מדיניות זו כפופה ל"נסיבותיו המיוחדות של כל מקרה ומקרה". דהיינו, גם כאשר מדובר בעבירה על חוק הכניסה לישראל, שומה על בית המשפט לרדת לעומקו של המקרה הספציפי המונח לפתחו.
• אפשרויות חלופה כגון קנס או מאסר על תנאי - על מנת להימנע ממאסר בפועל, במקרים המצדיקים זאת, ניתן ללכת בדרך של קנס כספי משמעותי, מאסר על תנאי, התחייבות כספית, תפיסת רכב, חילוט רכב, שלילת רישיון וכדומה.
• נסיבות אישיות - במסגרת שקילת הנסיבות הספציפיות יש לשים לב לנסיבותיו האישיות של העבריין לרבות מצבו המשפחתי, גילו, עברו הפלילי, מצב בריאותו וכדומה. יש לבחון גם את נסיבות ביצוע העבירה ו"הסיכון אשר הנאשם יצר לשלום הציבור".
לדוגמא,
בית המשפט העליון, ברע"פ 5861/11 יצחק דניאל נ' מדינת ישראל, עסק במקרה בו הנאשם עבד בתור כבאי וביצע עבירה של העסקת תושב שטחים ללא אישור כניסה לישראל. הנאשם במקרה הנ"ל היה ללא עבר פלילי ומדובר בתיק היחידי אי פעם שנפתח כנגדו במשטרה. בית המשפט השלום אשר נדרש למקרה קבע כי ניתן להימנע מהרשעת הנאשם ונתן כנגדו צו שירות לטובת הציבור. המדינה ערערה על קולת גזר הדין וערעורה התקבל בבית המשפט המחוזי. המחוזי הרשיע את הנאשם למרות טענותיו של האחרון כי הרשעתו תסכן את עבודתו ככבאי. הנאשם הגיש ערעור לבית המשפט העליון אך ערעורו נדחה.
השופט רובינשטיין התייחס בפסק דינו לחומרתה של העבירה הנוגעת להעסקת עובדי שטחים ללא אישור. בפסק הדין נקבע כי מדובר בעבירה אשר "יש בה חומרה מניה וביה". ראשית, הודגש ההיבט הביטחוני. לא אחת, שוהים בלתי חוקיים בישראל מבצעים עבירות שונות כנגד אזרחי המדינה, החל מעבירות רכוש ואף למעלה מכך. אכן, ציין השופט רובינשטיין, מרבית הנכנסים בשערי ישראל עושים זאת לטובת פרנסה. עם זאת, לא אחת הדברים מתגלגלים כדי מעשים פליליים חמורים. השופט רובינשטיין ציין כי אחריותם של המעסיקים בסיטואציות כגון דא איננה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים.
.JPG)
