ס"ע 32943-05-11 | על"ח 20307-01-12

 

עובדת הרה התפטרה מעבודתה. חרף ההתפטרות, המעסיק פנה לקבלת היתר להפסקת העבודה מהממונה על חוק עבודת נשים במשרד התמ"ת. המעסיק טען כי הוא עשה זאת "ליתר ביטחון" ולו משום שמדובר בפיטורים.

 

יש לכם שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה
פורום זכויות נשים בעבודה ובהריון
פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין
פורום חוזה עבודה
פורום פיצויי פיטורין

 

הממונה קבעה כי לא היה צורך בהיתר זה וזאת לאחר שנקבע כי העובדת "התפטרה מרצון". במסגרת תביעה אשר הוגשה על ידי העובדת כנגד המעסיק, בית הדין לעבודה קבע כי התפטרותה של העובדת לא הייתה מרצון כי אם מחמת הרעת תנאים במקום העבודה. דהיינו, נקבע כי עסקינן בהתפטרות בדין מפוטר האסורה לפי חוק עבודת נשים.

 

עובדות המקרה וטענות הצדדים

 

מעשה שהיה כך היה. העובדת הועסקה אצל הנתבע, מנתח פלסטי, בתור אשת שיווק. לטענתה, מעסיקה פיטר אותה אך הוא חזר בו לאחר שהיא הודיעה לו כי היא בהריון. עם זאת, העובדת טענה כי מאז החזרה מהפיטורים, המעסיק פעל על מנת להביא אותה להתפטר והוא שינה באופן ברור את תנאי העסקתה.

 

למשל, היא הוצבה בחדר צדדי, הוכפפה למזכירה מבחינה ארגונית ולא ניתנה לה גישה חופשית למחשב.

למעשה, העובדת טענה כי תנאי העסקתה הורעו עד כדי כך שלא הייתה לה ברירה אלא להתפטר מעבודתה. במסגרת התביעה, האחרונה עתרה לפיצויי פיטורים ולתשלום זכויות עובדים נוספות. המעסיק ביקש להיתלות בשני אפיקים. ראשית, הוא טען כי העובדת עזבה את העבודה מרצונה ולאחר התפטרות. שנית, נטען כי גם הממונה לחוק עבודת נשים לא מצאה פגם בהפסקת העבודה בנסיבות דנן.

 

בתגובה לטענותיו של המעסיק, התובעת השיגה כנגד החלטותיה של הממונה לחוק עבודת נשים. נטען כי הממונה קיבלה את החלטתה מבלי לשקול את מלוא העובדות ומבלי שהוצגה בפניה התמונה המלאה. משמע, הממונה קבעה כפי שקבעה משום שהיא לא ידעה אודות הפגיעה קשה בתנאי ההעסקה לאחר ההודעה על ההריון.

 

הממונה לחוק עבודת נשים: ההחלטה התקבלה באופן ענייני

 

הממונה לחוק עבודת נשים, אשר צורפה להליך, המשיכה לדבוק בגרסתה כי מדובר היה בהתפטרות מרצון. הממונה טענה כי ההחלטה הייתה מנומקת, סבירה והיא התיישבה עם עובדות המקרה. המעסיק הוסיף וטען כי הוא פנה לממונה מלכתחילה "ליתר ביטחון" בלבד. לדבריו, הפיטורים לא היו קשורים להריון והוא ביקש להפסיק את עבודתה של העובדת מחמת אי שביעות רצון מהתנהלותה.

 

בית הדין לעבודה קיבל את התביעה. השופטת, רוית צדיק, קבעה בפסק דינה כי אין מנוס מהדגשת תכליתו של חוק עבודת נשים. משמע, מדובר בחוק אשר מטרתו להגן על זכויות נשים בעבודה מפני פיטורים ו/או פגיעה בתנאי העסקתן במהלך הריון. במקרה דנן, הוכח באופן ברור כי המעסיק פגע בעבודתה של התובעת שלא כדין, וזאת משום שהוא לא היה רשאי לפטרה מחמת הגנות החוק.

 

למעשה, המעסיק ביקש לעקוף את הוראות החוק על ידי התנהלות קלוקלת כלפי העובדת ההרה. צדיק מתחה ביקורת על התנהלותה של הממונה על חוק עבודת נשים וקבעה כי זו קיבלה את החלטתה מבלי לערוך חקירה מדוקדקת ויסודית במסמכים שהונחו בפניה. נקבע כי ההחלטה נעדרה ניתוח עמוק של חומר הראיות ודינה להתבטל.

 

לסיכום,

 

ניתן לראות כי פגיעה בתנאי העסקה של עובדת בהריון, לאחר שזו הודיעה על הריונה, עלולה לעלות כדי עילה להתפטרות בדין מפוטר. במקרים כגון דא, התפטרותה של העובדת איננה התפטרות מרצון. משמע, המעסיק יכול למצוא עצמו מחויב בתשלום פיצויי פיטורים וזכויות נוספות. לא אחת, ייפסקו לטובתה של העובדת סכומים שונים בגין הפסדי שכר עד לאחר חודשיים מתום חופשת הלידה.