תמש (חי') 53384-02-12 הקטינים נ' פלונית
התכלית המקופלת מאחורי אמנת האג הינה לקבוע הסדר בין מדינות שונות לצורך מאבק בתופעה במסגרתה קטינים מורחקים ממקום מגוריהם הטבעי לאחר פרידה וגירושין. האמנה נועדה למנוע מצבים בהם קטינים מנותקים ממקום מגוריהם בגין סכסוך בין הוריהם, וזאת למרות הפגיעה שהדבר עלול לגרום להם. אי לכך, במקרים בהם הורה מהגר למדינה אחרת עם הילדים, ההורה השני יכול לפנות לבית המשפט ולבקש את החזרתם של הקטינים באופן מיידי. מדינת ישראל אישרה ואימצה את אמנת האג במסגרת חוק אמנת האג בספר החוקים הישראלי.
יש לכם שאלה?
פורום הסכם גירושין
פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
כאמור, האמנה מעניקה סעד יעיל ואפקטיבי אשר הינו בבחינת "מסלול מהיר" או "עזרה ראשונה" לשם החזרת קטין חטוף למדינה ממנו הוא נחטף. לאחר מכן, סוגיות כגון משמורת ילדים עומדות למבחן הערכאה השיפוטית במקום מגוריהם הרגיל של הילדים. בבסיס האמנה מצוי עיקרון הכיבוד ההדדי בין המדינות החתומות עליה, וזאת לשם הגנה על טובת הילד. חשוב להדגיש כי טובת הילד איננה רק מקום מגוריו, אלא גם קרבתו להורה ממנו הוא הורחק. להלן דוגמא למקרה כאמור.
אישה ישראלית אשר נישאה לאזרח אוסטרלי תוכל להמשיך ולהחזיק בילדיה בישראל. בית המשפט לענייני משפחה, אשר דן בתביעתו של הבעל להשבת הילדים לאוסטרליה, קבע כי הילדים לא נחטפו על ידי אימם. במסגרת התביעה, אשר הוגשה מכוח אמנת האג להשבת ילדים חטופים, האב טען כי הילדים הורחקו לישראל ממקום מגוריהם הרגיל. בית המשפט קבע כי הילדים השתלבו בארץ, מרכז חייהם נמצא בישראל, ולא היה כל יסוד לטענות בדבר חטיפתם מאוסטרליה.
עברו לישראל בהסכמה
בני הזוג הכירו אחד את השני באמצעות אתר אינטרנט. הם ניהלו חיי זוגיות ונישאו בחיפה בכנסיה הקתולית. לאחר ניסיונות רבים להשיג אשרת בן זוג לאישה, הדבר עלה בידי השניים בשנת 2005. אי לכך, בני הזוג עזבו את ישראל והיגרו לאוסטרליה. ההגירה לאוסטרליה הייתה במטרה להתיישב שם ולהקים בית ומשפחה. בעוד הם מתגוררים באוסטרליה, נולדו להם שני ילדים. עם זאת, כעבור כארבע שנים, הצדדים החליטו לבחון חזרה לישראל. הם שקלו מעבר לארץ אשר יכלול בין השאר תקופת ניסיון.
האישה עברה עם הילדים לישראל והאב חי על הציר אוסטרליה-חיפה (מחמת עבודתו). בשנת 2011, פרץ בין הצדדים וויכוח חריף ביותר והאב עזב את ישראל וחזר למולדתו. מכאן והלאה היחסים נכנסו למדרון תלול והחריפו באופן עקבי. כעבור שלושה חודשים, האב פנה לשירותי הקהילה האוסטרלים וביקש מהם סיוע בהוצאת הקטינים מישראל.
בית המשפט בחן את הסוגיה וקבע כי הצדדים ביקשו לעבור לישראל במטרה ברורה - להשתקע ולגור בה. אי לכך, נדחו טענותיו של האב בדבר "חטיפת קטינים שלא כחוק". משמע, הוכח כי הקטינים עברו מאוסטרליה לישראל בהסכמה משותפת של שני ההורים. בית המשפט התייחס כעת להשתלבותם הטובה של הילדים במסגרות החינוך בישראל, ולקרבה שלהם למשפחת אימם וחבריה. אי לכך, נקבע כי יש לדחות את התביעה להכשיר סופית את שהייתם המשפחה בארץ. התובע חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 30,000 שקלים.