במסגרת ערעור אשר הוגש על ידי המדינה כנגד פסיקתו של בית המשפט המחוזי שקבע פיצויים בסך 1.8 מיליון שקלים לאדם, בית המשפט העליון הפחית את הפיצוי לכדי 275,000 שקלים בלבד. מדובר בערעור אשר הוגש בעקבות פסק דין שניתן לטובת אדם שסבל ממעצר שווא והתעללות בחקירה. חרף הפחתת הפיצוי, בית המשפט העליון מתח ביקורת חריפה וקשה על התנהלות החוקרים המשטרתיים במקרה דנן. השופטים התייחסו הן להתנהגותה של המשטרה במהלך החקירה, והן לאלימות אשר הופעלה כנגד המשיב.
יש לכם שאלה?
פורום כתב אישום במשפט הפלילי
פורום עבירות מין ותלונת שווא במשטרה
פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום רישום פלילי
בית המשפט המחוזי, אשר דן בתביעתו של המשיב, קבע כי אין לקבל את טענותיו של האחרון בדבר זכותו לפיצויים מכוח הסעיף בחוק המאפשר פיצוי בגין מעצר שווא. נקבע כי המשיב לא השכיל להוכיח שרשלנות המשטרה כלפיו עלתה כדי הרף הדרוש לצורך סעיף זה. עם זאת, תביעתו הנזיקית כנגד המשטרה התקבלה וזאת לאחר שנקבע בפסק הדין כי חקירתו כללה תרגילי חקירה פסולים, השפלה ואלימות מצד החוקרים.
הן המדינה והן המשיב הגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון. בית המשפט קיבל את ערעורה של המדינה באופן חלקי. פסק הדין, אשר נכתב בעיקרו על ידי השופט עמית, קבע כי אין ספק שאדם מן היישוב הקורא את פסק הדין חש בזעם וחוסר אונים נוכח התנהלות כה רשלנית מצד גורמי החקירה. השופט עמית הוסיף כי מן המעשים עלה ממש ניחוח של "התנהלות מגמתית וזדונית, הן מצד הפרקליטות והן מצד המשטרה". השופטים ציינו כי היה נראה שהמשטרה והפרקליטות ביקשו "לתפור תיק" למשיב.
בית המשפט העליון קיבל את קביעותיה של השופטת גנות בבית המשפט המחוזי, וקבע כי לא נפלו בחקירה מחדלים כה חמורים. עם זאת, הוא קיבל את קביעתה לכך שהיה מקום לפצות את המשיב במסגרת התביעה הנזיקית. השופט התייחס ארוכות להשפלות ולמעשי האלימות אשר היו מנת חלקו של המשיב שנעצר על לא עוול בכפו. בפסק הדין הודגש כי ראיות בנוגע לאלימות וההשפלות עלו גם מתמלולים של שיחות בין המשיב לבין מדובבים שהוכנסו לתאו. השופט עמית ציין כי בית המשפט איננו יכול להישאר אדיש למצב בו שוטרים מכים באלימות חשוד ואף מאיימים עליו במכות נוספות.
"נורה אדומה"
יש לציין כי בית המשפט העליון לא הסכים עם הביקורת הקשה אשר נמתחה על המשטרה במסגרת פסק הדין בבית משפט קמא, והוער כי השופטת גנות "לא הביאה בחשבון שהסתירות בעדויות השוטרים היו תולדה - בין השאר - של חלוף 11 שנים ממועד האירועים". עם זאת, נקבע כי שקרים ואי דיוקים של החוקרים בזמן אמת עוררו חוסר נחת של ממש, וזאת בלשון המעטה.
"התנהגות פסולה מעיקרה השתקפה מפני הדברים והיה בכך כדי לעורר דאגה של ממש ולהדליק נורה אדומה ובוהקת. בית המשפט העליון שותף לביקורת של השופטת קמא כנגד המשטרה, וזאת משום שהדעת איננה יכולה לסבול מצבים בהם זיכרון דברים מטעם המשטרה לא ישקף את הדברים כהווייתם בצורה מהימנה", נכתב בפסק הדין, "אין זה סוד כי בתי משפט הדנים בהליכים פליליים מרשיעים מדי יום נאשמים רבים על סמך זיכרון דברים שנערך בזמן חקירת האחרונים, ועל כן יש לשמור על אמינות ואותנטיות המסמכים הללו מכל משמר".
לא זו אף זו, במהלך החקירה, החוקרים המשטרתיים הפעילו על המשיב לחץ פסול ותרגילי חקירה אסורים. למשל, נאמר לו כי דגימת DNA שלו נמצאה על גופה של המתלוננת (מדובר בחקירה בחשד לביצוע עבירות מין) וזאת על מנת להלך עליו אימים ולהביא אותו להודות במעשים. לסיכום, בית המשפט פסק לטובתו של המשיב פיצויים בסך כ-280,000 שקלים וזאת למרות דעתו של השופט הנדל, שהיה בעמדת מיעוט, ואשר היה סבור כי יש להותיר את סכום הפיצויים (1.8 מיליון שקלים) על כנו.
.JPG)
