אישה קבעה בצוואתה כי היא מעוניינת להוריש את רכושה לשני בניה. עם זאת, חלוקת הרכוש בין שני האחים הייתה בלתי שוויונית בעליל. בעוד אחד האחים קיבל ירושה ששווייה כ-2.5 מיליון דולרים, אחיו נאלץ להסתפק בירושה בשווי כ-200,000 דולרים בלבד. הבן אשר "קופח" הגיש לבית המשפט לענייני משפחה התנגדות לצוואה. התובע טען כי מדובר בטעות ויש לחלק את הירושה באופן שווה - חצי חצי.

 

יש לכם שאלה?

פורום עיזבון וירושה
פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
פורום צוואות ירושות


כאמור, למנוחה במקרה דנן הייתה בעלות על שתי חלקות מקרקעין. שני הילדים גרו בחלקות המדוברות. אחד גר עם משפחתו בחלקה אחת, והשני גר עם משפחתו בחלקה השנייה. כמו כן, היות והחלקה השנייה גדולה יותר, האח השני השכיר במקום בניין אשר שימש כמינימרקט. לאחר פטירתה של האם, ועם חשיפת צוואתה, היא הורתה להותיר את החלקות בידי הבנים כפי שתואר לעיל. ככל הנראה, האם ביקשה במהלך זה למנוע את החרפת הסכסוך בין משפחות הילדים אשר התגלע זה מכבר עוד בהיותה בחיים. עם זאת, צוואה זאת הביאה למעשה לפגיעה קשה ביותר באחד האחים, וזאת משום שהוא "הפסיד" לאחיו ירושה משמעותית.


האם טעות או שמא רצון המת?


האח המקופח הגיש את תביעתו ובמסגרתה העלה טענות שונות. ראשית, הוא טען כי אמו ערכה את הצוואה מחמת טעות. לדבריו, האם סברה כי לא ניתן - ברמה התכנונית - לפצל את נחלת אחיו. כמו כן, התובע הוסיף כי האם לא ידעה להעריך נכונה את שוויין של החלקות והיא הייתה סבורה שמדובר בחלוקה הוגנת. למעשה, האח טען כי התחקות אחר רצון המת, אשר הינה עקרון על בדיני ירושות וצוואות, הייתה חייבת להוביל למסקנה כי האם לא ביקשה להפלות את מי מבניה.


לדבריו, לא היה מנוס מפניה לבית המשפט לשם תיקון העוול. בית המשפט לענייני משפחה דחה את התנגדותו של התובע. אי לכך, האחרון פנה בערעור לבית המשפט המחוזי. גם ערכאת הערעור השיבה פניו ריקם. האח לא אמר נואש והגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. יודגש כי במהלך כל ההליכים האח השני טען פעם אחר פעם כי טענותיו של אחיו אינן מבוססות על המציאות כמות שהיא. לדבריו, האם ידעה להעריך את שווי החלקות, הייתה מעוניינת לנהוג בילדיה ב"הפרד ומשול" וידעה היטב כי היא תוכל להורות על פיצול נחלתו לטובת אחיו.


צוואה מקפחת איננה בהכרח טעות


בית המשפט העליון דחה את הבקשה. השופט הנדל הדגיש בפסק דינו כי סעיף הטעות הקבוע בחוק הירושה הינו סעיף ייחודי ואין די ב"צוואה בלתי הגיונית" לכאורה על מנת לעשות בו שימוש. השופט הוסיף וציין כי צוואה הינה "ממלכתו הפרטית של המצווה" ואל לו לבית המשפט לנסות ולשנות את הוראותיה ללא הוכחה מפורשת של טעות ברורה. אכן, קבע השופט הנדל, אין ספק כי מדובר בצוואה מפלה וזאת מקל וחומר כאשר מערכת היחסים בין הבן המקופח לאמו הייתה בריאה, טובה וכנה. עם זאת, בית המשפט ציין כי נראה שהתחקות אחר רצון המנוחה במקרה דנן הובילה למסקנה שמדובר בניסיון להפריד בין האחים על ידי חלוקה ברורה של נחלותיהם, וזאת בכדי לנסות ולאחות את הקרע שנוצר במשפחה במרוצת השנים.