רשלנות רפואית בהריון ואי הפניה לבדיקת MRI, האמנם?

במקרים בהם תינוק נולד כאשר הוא סובל ממומים קשים, אין ספק שעוגמת הנפש של ההורים (וכמובן של הילד) הינה עצומה. כיום, במהלך ההריון מבוצעות בדיקות רבות ומתקדמות אשר מטרתן להתחקות אחר סכנות להתפתחות מומים בטרם הלידה. עם זאת, הרפואה עדיין איננה מסוגלת לאתר את כל המומים הקיימים. במרבית המקרים, כאשר ילד נולד והוא סובל ממומים, ובמקביל ההורים ביצעו את כל הבדיקות הרלבנטיות, עולה חשש כי עסקינן ברשלנות רפואית. דהיינו, רשלנות בפענוח בדיקת הריון או אי הפניה לבדיקות ספציפיות ככל שהיה צורך לעשות כן. להלן דוגמא למקרה כאמור.

יש לכם שאלה?

פורום רשלנות בניתוח | רשלנות רפואית בניתוחים פלסטיים
פורום רשלנות רפואית בלידה
פורום רשלנות רפואית שיניים

קטינה והוריה הגישו תביעה בגין הולדה בעוולה וזאת בטענה כי הצוות הרפואי אשר טיפל באם במהלך ההריון התרשל באבחון מום התפתחותי חמור. כאשר התביעה נדונה בפני בית המשפט המחוזי, נקבע כי דינה להידחות. ההורים והקטינה לא אמרו נואש והגישו ערעור על פסק הדין לבית המשפט העליון.

עובדות המקרה היו כדלקמן. כאשר הקטינה הייתה בת כעשרה חודשים, וזאת לאחר הריון ולידה תקינים, היא אובחנה כסובלת ממום התפתחותי. מדובר בפגימה זהה ממנה סובלת אחותה הגדולה.

ההורים הגישו כנגד הרופא שטיפל באם במהלך הריון תביעת רשלנות רפואית. התביעה הוגשה על בסיס עילת ההולדה בעוולה. דהיינו, נטען כי טוב לקטינה מותה מחייה וזאת בשל המום הקשה עימו היא תיאלץ לחיות.

בית המשפט העליון - הרופאים פעלו כנדרש

בית המשפט המחוזי דחה כאמור את התביעה. ההורים והקטינה הגישו ערעור לבית המשפט העליון ובמסגרתו טענו פעם נוספת כי הצוות הרפואי הפר כלפיהם את חובת הגילוי שהייתה מוטלת עליו. נטען כי הרופאים לא הודיעו להורים שייתכן ומומים מסוימים יהיו ניתנים לאבחון רק בסמוך ללידה או אחריה.

כמו כן, המערערים הוסיפו כי המשיבים היו צריכים לאבחן כבר בשלב הטרום לידתי את המום, והייתה עמימות עובדתית באשר למועד התפתחותו. אי לכך, ההורים טענו כי הם זכאים לפיצויי גם בגין עמימות זו. בערעור הודגש כי הדברים נאמרו ביתר שאת במקום בו המשפחה כבר נפגעה פעם אחת ממום זהה אצל אחותה הגדולה של הקטינה. המערערים טענו כי הרופאים היו צריכים לשלוח את האם לבדיקת MRI, מעבר לבדיקות האולטרסאונד הרגילות, וזאת משום שבדיקה זו הייתה יכולה לאבחן את המום בטרם הלידה.

שירותי בריאות כללית והרופא אשר טיפל באם במהלך ההריון דחו את טענות המערערים מכל וכל. המשיבים טענו כי האם קיבלה את הטיפול הראוי והנכון ובוצעו לה כל הבדיקות הנחוצות לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת כיום. הרופאים הוסיפו כי לא ניתן להטיל עליהם חבות בנזיקין בגין מום אשר אובחן אצל קטינה מספר חודשים לאחר הלידה.

בית המשפט העליון דחה את הערעור. יש להדגיש כי הוכח בהליך המשפטי שבבדיקות המקובלות נצפו איברי מוח קטנים מהרגיל, וייתכן אף כי הרופא התרשל בכך שהוא לא ביצע מדידות ספציפיות למוח והתבסס על מראה עיניים בלבד. עם זאת, בית המשפט העליון, בדומה לבית המשפט המחוזי, לא מצא קשר סיבתי בין הנתון הנ"ל לבין הנזק שנגרם לקטינה. החלטה זו התבססה על חוות דעת רפואית שהוצגה בפני בית המשפט לפיה מדובר במום שייתכן ויופיע בסמוך ללידה ואף בשלבים הראשונים שלאחר הלידה.