זכויות הורה משמורן מול עיקרון טובת הילד בעת מעבר מקום מגורים עם קטין

סוגיות הנוגעות למשמורת ילדים גורמות לא אחת למחלוקות קשות בין ההורים בעת גירושין. פעמים רבות, אחד ההורים מבקש לעבור עם הילדים למקום מגורים אחר, ומנגד ההורה השני מתנגד לכך. על פי רוב, העיקרון אשר מנחה את בית המשפט במקרים כגון דא הינו אחד - עיקרון טובת הילד. דהיינו, בית המשפט בוחן (בעזרת חוות דעת והמלצות של גורמים מקצועיים, כמובן), מהו המקום הטוב ביותר עבור הילד מבחינת נסיבותיו האישיות.

יש לכם שאלה?

פורום משמורת | הסדרי ראיה ושהות
פורום זכויות הגבר | זכויות הגבר במשפחה
פורום בית משפט לענייני משפחה
פורום אפוטרופסות | זכויות קשישים | בעלי מוגבלויות
פורום הסכם גירושין

יש להדגיש כי במקרים מסוג זה בית המשפט מתחשב גם בהורה המבקש את המעבר. דהיינו, הלכה פסוקה היא כי במידה וההורה אשר מבקש את המעבר יכול לשפר את חייו באופן משמעותי על בסיס העתקת מקום המגורים (למשל - בגין עבודה חדשה או קרבה למשפחה), הרי ששיפור בחיי ההורה יכול במקרים רבים להיות גם שיפור בחיי הילד. ניתן לראות כי השיקולים בעת שינוי מקום מגורים של קטין לאחר גירושין הינם רבים ומגוונים. החוק והפסיקה לא קבעו לעניין זה רשימה סגורה וסוגיות כגון דא נבחנות בהתאם לנסיבות המקרה הספציפי העומד על הפרק.

מה בין טובת האם לטובת הילד?

להלן דוגמא למקרה בו בית המשפט לענייני משפחה בחן סוגיית מעבר מגורים של קטין, וקבע כי עיקרון טובת הילד, חרף משקלו הרב, איננו חזות הכול. מדובר בדיון במסגרתו בית המשפט לענייני משפחה עסק בבקשה של אב למנוע מעבר של אם ובנם המשותף מהערבה למרכז הארץ. בית המשפט לענייני משפחה בחן את נסיבות המקרה, וקבע כי למרות שטובת הקטין הייתה לכאורה להישאר לגור בערבה, אזור בו הוא גדל ואותו הוא הכיר, הרי שהיה מקום להתיר את המעבר. השופט הדגיש כי חייה של האם משפיעים על חייו של הקטין וטובתה הינה טובתו.

עובדות המקרה היו כדלקמן. בני הזוג, אשר התגוררו בערבה, חיו ביחד כבעל ואישה (ללא נישואים). בשלב מסוים, מערכת היחסים בין המשיבה והמבקש התפרקה. אי לכך, השניים חתמו על הסכם פרידה ובו הוסדרו סוגיות המשמורת הנוגעות לבנם המשותף. נקבע כי האם תהיה משמורנית בלעדית ואילו האב יקיים עם הילד הסדרי ראיה.

בחלוף שנתיים מחתימת ההסכם, האם הודיעה לאב כי היא מתכוונת לעבור למרכז הארץ, ביחד עם הקטין כמובן. האב התנגד ופנה לבית המשפט על מנת למנוע את המהלך. לחילופין, האב ביקש להעביר את המשמורת על הקטין לידיו. המבקש תמך את טענותיו בשורה של היבטים לרבות המגורים בטבע ומערכת החינוך המצוינת הקיימת בערבה.

זכותה של האם להתפתח מתיישבת עם טובת הילד

בית המשפט בחן את המקרה וקבע כי דין הבקשה להידחות. השופט, ישעיהו טישלר, קבע בהחלטתו כי ניכר שרצונה של האם לעזוב את הערבה ולעבור למרכז הארץ היה במקרה הנ"ל לא פחות מהכרחי. נקבע כי אין להכריח איש צעירה לגור במקום בו היא עלולה לבלות את חייה בבדידות, ובמקביל למנוע ממנה אפשרויות קידום והתפתחות. לא זו אף זו, השופט אף הגדיר את מהלך המעבר כ"קיומי". משמע, מדובר באותם מקרים בהם טובתה של האם התמזגה עם טובתו של הקטין והטתה את הכף לכיוון דחיית הבקשה למתן צו מניעה.

אכן, קבע השופט, אין ספק כי עיקרון על בסוגיות משמורת הינו טובת הילד. עם זאת, למרות שמדובר בעיקרון ראשון וחשוב, הרי שהוא לא יחיד ואין בלתו. טישלר ציין כי ייתכנו בהחלט מקרים בהם ההחלטה הנכונה תהיה דווקא להעתיק את מגוריו של קטין ממקום למקום (כפי שקורה גם בקרב בני זוג נשואים), וזאת על מנת להגביר ולהעצים את יכולת ההורה המשמורן להתפתח (וכפועל יוצא מכך להתפרנס) באופן ראוי.