מי מאיתנו אשר קרא את ספרה המצוין "היורשים" של הסופרת האמריקנית, קאווי הארט המינגס, או ראה את הסרט המבוסס עליו בכיכובו של ג'ורג' קלוני (ובבימוי אלכסנדר פיין), ודאי התרשם מדמותו הכריזמטית של מאט קינג, עורך דין צעיר בהוואי הנדרש להתמודד עם אחיו ודודניו בסוגיות הרות גורל באשר לירושה המשפחתית.

 

יש לכם שאלה?

פורום התנגדות לצוואה | ביטול צוואה
פורום צוואות ירושות
פורום עיזבון וירושה

 

ספרה הסוחף של המינגס איננו אלה סיפורם היומיומי של משפחות רבות בישראל. לא אחת, מחלוקות בין יורשים עלולות להגיע עד כדי סכסוכים וריבים של ממש בתוך המשפחה. כאן נכנס המושג "הסכם חלוקת עיזבון". יורשים רשאים לערוך ביניהם הסכם חלוקת עיזבון לאחר שניתן צו קיום צוואה או צו ירושה. מדובר בהסכם אשר הינו למעשה חוזה בין היורשים הנוגע לחלוקה פנימית של נכסי הירושה באופן השונה מעט מקביעותיו של המוריש בצוואתו (או מדיני הירושה). נשאלת אפוא השאלה - האם כדאי לערוך הסכם מסוג זה אשר קובע חלוקה ספציפית ושונה של נכסי העיזבון? סוגיה זו משתנה ממקרה למקרה וממשפחה למשפחה. עם זאת, במקרים רבים התשובה תהיה חיובית.


ראשית, עלינו להבין מהו העיזבון. עיזבון מהווה למעשה את מלוא מצבת הנכסים של המוריש לרבות כספים, נכסים, זכויות (וחובות) אשר היו לאדם בעת פטירתו. על פי חוק הירושה, עיזבון איננו כולל כספים אשר צריכים להיות משולמים לאדם על פי חוזה ביטוח, חברות בקופת תגמולים או חברות בקרן פנסיה. לאחר פטירת אדם, עיזבונו מתחלק בין יורשיו, בין אם לפני הוראות צוואה ובין אם בהתאם לחוקי הירושה (מה שנקרא בעגה המקצועית - ירושה על פי דין).

 

שיקולים העומדים מאחורי הסכם חלוקת עיזבון


ישנם שיקולים רבים אשר יכולים להביא יורשים למהלך של כריתת הסכם חלוקת עיזבון ולא מדובר ברשימה סגורה. שיקולים אלה משתנים כמובן בהתאם לנסיבות המקרה (לרבות זהות היורשים ומערכת היחסים ביניהם). לדוגמא, ייתכן כי יורשים מסוימים יעדיפו לוותר על נכס המגיע להם מכוח צוואה, וזאת בתמורה לנכס אחר אליו יש להם רגשות סנטימנטאליים. דוגמא "קלאסית" לכך הינה ירושת דירת המוריש בשלמותה בתמורה לוויתור על זכויות כספיות שונות בחשבונות בנק.


פעמים רבות, חלוקת עיזבון על פי צוואה או צו ירושה גורמת באופן ישיר לשיתוף של היורשים בנכסים. מדובר אפוא בנסיבות עובדתיות הכורכות את היורשים בשותפויות שונות בנוגע לנכסים כגון מקרקעין, עסקים וכדומה. לא אחת, על מנת למנוע את קיומן של שותפויות אלה (שלעיתים אינן מעשיות מכורח המציאות), היורשים מעוניינים לסטות מעט ממתווה הצוואה או צו הירושה.

 

למשל, טול מקרה בו אדם מוריש לשני ילדיו את שתי הדירות בבעלותו. ללא הסכם חלוקת עיזבון, שני הילדים יהיו בעלי זכויות בשני הנכסים. לעומת זאת, הסכם מסודר יוכל לקבוע כי כל אחד מהילדים יקבל דירה אחת בשלמותה. במידה והדירות אינן שוות בערכן, ניתן "להתקזז" באופן ראוי ומוסכם במסגרת איזון תשלומים בין הצדדים. לעיתים, הסכם חלוקת עיזבון נועד לפתור סוגיות מיסוי כגון פטורים עתידיים מנשיאה בתשלום מס שבח. בקליפת אגוז ניתן להסביר כי עדיף לאדם להיות בעל נכס אחד מאשר בעל זכויות במספר נכסים, וזאת בכל הנוגע לתכנוני מס עתידיים ופטורים רלבנטיים.


האם צריך לאשר בבית המשפט?


החוק בישראל קובע כי בניגוד להסכמים אחרים במשפחה (למשל, הסכם ממון), הסכם חלוקת עיזבון איננו תלוי באישורה של ערכאה משפטית. עם זאת, יורשים רבים מעוניינים להעניק להסכם תוקף מחייב וחלוט ועל כן הם פונים עימו לבית המשפט. בית המשפט יבחן את הסכם ויוכל לאשר אותו על ידי מתן תוקף של פסק דין להסכמה בין הצדדים. במקרים בהם אחד היורשים הינו חסוי או קטין, קיימת חובה להביא את ההסכם לאישורו של בית המשפט (וזאת לשם הגנה על זכויותיו של הקטין/החסוי).


הסכם חלוקת עיזבון איננו מהווה עסקה או מכירה בין היורשים. אי לכך, הסכם זה לא מחויב בתשלום מס כל אימת שהיורשים ביצעו את תשלומי האיזון ביניהם מתוך נכסי העיזבון (ולא ממקורותיהם הפרטיים והעצמאיים).


האם כדאי לעשות הסכם בין יורשים?


מציאות החיים מראה שגם ב"משפחות הכי טובות" נכסים רחבי היקף עלולים לגרום למחלוקות בעתיד. פעמים רבות, דווקא לאחר פטירת אב/אם המשפחה, הילדים עלולים למצוא את עצמם מתכתשים אודות ירושה כזו או אחרת. הסכם חלוקת עיזבון, אשר נערך בסיוע של עורכי דין מטעם הצדדים, יכול להסדיר את הסוגיות הרלבנטיות ולמנוע מחלוקות בעתיד. מדובר ממש בהקדמת תרופה למכה. מיותר לציין כי מחלוקות קשות בתוך המשפחה בנושאים "חמים ורגישים" כגון ירושה עלולות בהחלט לגרום לפירוק התא המשפחתי, לכעסים וריבים. למעלה מכך, משפחות רבות מוצאות עצמן יותר ויותר בבתי המשפט ומתוך הירושה מתעשרים בעיקר עורכי דין וצדדים שלישיים. אי לכך, וחרף אי הנעימות הרגעית, כדאי לשקול ברצינות עריכת הסכם חלוקת עיזבון.