קצבת שאירים הינה קצבה המשולמת מביטוח לאומי לאלמן או אלמנה בעקבות פטירת בן/בת זוגו. מבחינת חוק הביטוח הלאומי, בן זוג הזכאי לקצבת שאירים יכול להיות גם ידוע בציבור. פעמים רבות, בני זוג מתגרשים זה מזה אך שבים לגור ביחד גם לאחר הגירושין. נשאלת אפוא השאלה, האם מגורים אלה מקימים זכות לאלמן לקצבת שאירים, אם לאו.

 

יש לכם שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת
פורום ביטוח לאומי

 

מצד אחד, הביטוח הלאומי יכול לטעון כי עצם מהלך הגירושין העיד על רצון "לפרק את החבילה והזוגיות". מאידך, בן הזוג אשר נותר בחיים מציג על פי רוב שורה של סיבות המצדיקות לשיטתו את ההכרה בו ובבן זוגו המנוח כידועים בציבור. להלן דוגמא למקרה כאמור.


קשיש אשר הגיש תביעה כנגד ביטוח לאומי טען כי הוא היה זכאי לקבל קצבת שאירים למרות שהוא התגרש מאשתו המנוחה עובר לפטירתה. לדבריו, לאחר הגירושין, אשתו והוא חזרו לחיות ביחד בתור ידועים בציבור. אי לכך, טען הקשיש, אני זכאי לקצבת שאירים. התובע הוסיף כי החזרה לחיים המשותפים הייתה מספר שבועות בלבד לאחר הסדרת הגט. זאת ועוד, הקשיש הדגיש כי אמנם הוא לא ערך עם אשתו חופה וקידושין "שניים", אך הוא "קידש אותה בנוכחות עדים". דהיינו, לדבריו, היה אף ניתן לראות בו ובאשתו נשואים על פי הדת היהודית.


מבחינת מערכת היחסים בין הקשיש ואשתו המנוחה, נטען כי השניים גרו ביחד, תחת אותה קורת גג, ניהלו משק בית משותף, הלכו ביחד לאירועים משפחתיים וכדומה. זאת ועוד, הקשיש טען כי הוא סעד את אשתו המנוחה עד לפטירתה.


בית הדין לעבודה קובע - הוכח קשר ידועים בציבור


המוסד לביטוח לאומי טען כי דין התביעה להידחות. בכתב ההגנה נטען כי הן הקשיש והן אשתו המנוחה הצהירו בפני נציגי המל"ל כי הם "גרושים וחיים בגפם". בית הדין לעבודה בחן את הסוגיה וקבע כי יש לקבל את תביעתו של הקשיש. בפסק הדין נקבע כי הוכח שבני הזוג ניהלו מערכת יחסים כידועים בציבור לאחר הגירושין ותמכו בכך עדויות רבות (לרבות עדות הקשיש, משפחתו, שכניו וחברים).


בית הדין לעבודה ציין כי המנוחה, חרף הגירושין, המשיכה לגור ביחד עם התובע והוא אף דאג לכל מצוקותיה ומחסורה בערוב ימיה. זאת ועוד, בית הדין לעבודה הדגיש כי השניים ניהלו משק בית משותף, נשאו ביחד בחשבונות המשפחתיים ואף הלכו לאירועים כבני זוג לכל דבר ועניין. בסופו של היום, נקבע כי הקשיש היה זכאי לקצבה מהביטוח הלאומי בגין פטירת אשתו.